אודותינו שאלות נפוצות צור קשר מידע מתקדם לעובדים הרשמה לרשימת תפוצה פורומים קישורים מומלצים
   
מחלות נפש

חיפוש באינדקס המטפלים
דף הבית>>לימודים העשרה והשתלמויות>>מאמרים מקצועיים>>מאמרים על הרפורמה בבריאות הנפש>>השלכות ׳הרפורמה בבריאות הנפש בישראל׳ על הציבור החרדי

מאמרים על הרפורמה בבריאות הנפש


מאת: אברהם ביטקין במאמר זה ברצוני להציג שתי נקודות חשובות ממבט שלי כמטפל בקרב הציבור החרדי. בהמשך, נתייחס למאפיינים העיקריים של הרפורמה המתקרבת ובאה וננסה לראות מהי משמעותה עבור נפגעי-נפש במגזר החרדי.
השלכות ׳הרפורמה בבריאות הנפש בישראל׳ על הציבור החרדי
במאמר זה ברצוני להציג שתי נקודות חשובות ממבט שלי כמטפל בקרב הציבור החרדי. בהמשך, נתייחס למאפיינים העיקריים של הרפורמה המתקרבת ובאה וננסה לראות מהי משמעותה עבור נפגעי-נפש במגזר החרדי.

אלו הן שתי נקודות העיקריות:
1. תפיסת הפרעה או מחלה נפשית במגזר החרדי
2. הצורך בשירותי בריאות הנפש שמותאמים למגזר.

תפיסת המחלה בציבור החרדי
הסטיגמה כלפי ״חולה נפש״ בציבור הכללי מוכרת ומדוברת, וגם נכתב עליה המון. אולם, בציבור החרדי הסטיגמה מקבלת כמה מימדים נוספים:
• מימד של ״פגיעה רוחנית״ - ה׳מקובלים׳ מדברים על נושא מחלת הנפש ומגדירים אותה כהשלכה ישירה של עבירות קשות שביצע האדם וטימא את נפשו (הוא עצמו או הוריו). לדבריהם, המחלה היא ״שיבוש מערכות״ אך היא גם התיקון של האדם על טומאת נפשו.
• ״שוטה״ - גדר הלכתי: הפגיעה בתפקוד השכלי/שיפוט המציאות מקנה דירוג נמוך יותר על פי התורה ולא ניתן לסמוך עליו (פסול לעדות, פטור מקיום שורת מצוות חשובות). מטבע הדברים מעמדו של האדם בחברה יורד, ומכאן בושה מפני גילוי ע״י הסביבה והמחיר שעשויים לשלם בשל כך.
• בושה נוספת קשורה ל״פגם המשפחה״ שיוצר קושי עצום במציאת שידוך טוב הן עבור המתמודד והן עבור אחיו ואחיותיו. בנוסף, גם אם הבעיה הוסתרה היטב מבן/בת הזוג בטרם החתונה, הרי ש״לקיחת הכדורים״ יכולה להוות סיבה מקובלת לפירוק הנישואין.

גילוי המחלה, ״האבל והקבלה״
בשלבים המוקדמים של גילוי המחלה עצם הרעיון של פניה לפסיכיאטר (ולקיחת התרופות) עשוי להיות מקומם ופניה לטיפול פסיכיאטרי מקבלת משמעות של כניעה לבעיה, כי ״לקחת הכדורים״ זה בעצם להודות בקיום הבעיה והשלמה עם גזר הדין. קיימת גם סטיגמה כנגד תרופות פסיכיאטריות עצמן כ״כימיה מזיקה לגוף ונפש״ (נפוצה פחות).
לגבי הטיפול הפסיכולוגי (באמצעות שיחה) - הקושי הוא פחות, אם כי ככלל קיים אי אמון בפסיכולוגיה כתחום בעייתי לרוח ההלכה, תחום שצמח בתקופת פריחת ״תנועת ההשכלה״ (פרויד, יהודי חילוני ואתאיסט)  ובטיפול עלולים להיות מדוברים נושאים שהם היפך כללי הצניעות וכו׳ ולעיתים אף עידוד מהמטפל לבצע צעדים האסורים על פי ההלכה. גם אם פסיכולוג/תרפיסט הינו יהודי-דתי, הוא ייבחן ב׳שבע עיניים׳, שמא אף הוא, כאחד שלמד באוניברסיטה ״נגוע ברעיונות פסולים הזרים להשקפת מחננו״. 
גם כשנמצא מטפל חרדי העונה להשקפת עולמו של המטופל החרדי, עדיין תהיה הקפדה ״ילד/נער/גבר יטופל רק אצל מטפל-גבר, וילדה/נערה/אשה תטופל אך ורק אצל מטפלת״ (הערה: הקפדה זו תקפה בחוגים מסויימים ולכאורה רק בטיפול פסיכודינמי, בו נבנים יחסים קרובים וארוכי-טווח בין מטפל למטופל, והחשש הוא שהקירבה והפתיחות בין שני המינים תביא אותם למצבים בעייתיים. לא כן הדבר בטיפול קצר-מועד, כך גורסת התפיסה המחמירה).
גם כאשר התגברנו על כל החששות, עדיין תישמע ברקע התפיסה לפיה ״בתורה יש הכל״ גם רפואת הנפש, ו״מה כבר יכול לחדש לי פסיכולוג שלמד אצל החילוניים״.

מורכבות כלכלית

ידוע שרובו ככולו של המגזר החרדי איננו ׳סובל׳ מעודפים פיננסיים, בלשון המעטה. הכנסה נמוכה בשילוב צרכים מרובים (כיאה למשפחה ברוכת הילדים) יוצרת אתגר לא פשוט עת נזקק בן המשפחה לטיפול נפשי ועוד ארוך-טווח. פעמים רבות קורה שהמימון מגוייס ע״י עסקני הקהילה, במיוחד בעת המשבר הראשון בו יש צורך דחוף להביא את הילד/ה לבדיקה פסיכיאטרית אצל פסיכיאטר פרטי (מאחר ובלתי אפשרי לחכות לתור בקופת חולים).

חוסר נגישות למידע וזכויות החולה
בציבור החרדי קיימת הסתייגות משימוש באינטרנט לצרכים הפרטיים, כך שהנגישות למידע החיוני לעיתים רבות מוגבלת. לרוב מקורות המידע הנפוצים הם: ידע של רבנים ועסקנים שאיתם מתייעצים, עובדי מחלקת הרווחה או רופא המשפחה.
העדפת השוק הפרטי
למרות המחסור הכלכלי, הבושה דוחקת את המתמודד-החרדי להשתמש אך ורק בשוק טיפול הפרטי. וכאן, מי שמסוגל לעמוד במימון היקר הולך לפסיכיאטר או לטיפול פסיכולוגי באופן פרטי, ומי שאין ידו משגת - מתגלגל כמעט ללא סוף בין ״מטפלים אלטרנטיביים״ למיניהם.

״טיפול נפשי אלטרנטיבי״
כידוע שוק הטיפול הפרטי בישראל אינו מפוקח ע״י החוק (לעומת ארה״ב למשל) וכל אחד יכל לקום ולהכריז על עצמו כ״מטפל נפשי״. הבעיה היא שקיים בציבור החרדי מספר רב למדי של ״מטפלים נפשיים״ חסרי הכשרה טיפולית בסיסית שעברו ״קורס מזורז בפסיכולוגיה״ וכיוצא בזה, המציעים את שירותיהם לציבור המתמודדים תמורת ״מחיר חסד״ (להמחשה, שעת ״טיפול״ כזו נעה בין 80-150 ₪, מה שקורץ למטופלים מעוטי יכולת). ״מטפלים״ כאלו מבוקשים מאד בציבור החרדי משום שהם אינם מזוהים עם ״כדורים״ ומאפשרים למטופל ומשפחתו לחיות בהרגשה שהמצב לא כזה חמור וגם יש טיפול לקושי הקיים, וגם ה״מטפל״ הינו אדם ירא-שמיים (לנשים ובנות - ״מטפלת״). איש לא ישאל אותם בדבר הכשרתם והסמכתם (וגם אם ישאל, אין אינטרנט זמין לבדוק בו וגם לא יודעים איך) ומגיעים אליהם בדרך כלל בהמלצה מפה לאוזן (״הוא מטפל טוב כמו פסיכולוג, מבין הרבה בכל מיני ענייני נפש כאלו״).

על מנת לספק תמונת מצב, נציג כאן חלק מ״טיפולים האלטרנטיביים״ המוצעים למתמודד החרדי:
- גרפולוגיה (המשמשת ל״אבחון מוסמך של שורש הבעיה״),
- ״מח אחד״ (קינסיולוגיה),
- ״שיטת המגירות״,
- אימון אישי, טיפול ב- NLP
- טיפול בתכשירים אלטרנטיביים כמו פרחי באך
- ״מטפלי CBT״ אשר ״למדו טכניקות CBT במשך חודשיים שלימים בקורס מזורז של מטפל מפורסם מאד״ או קראו על CBT בספר ועושים שימוש בעירבוביה מכל מה שקראו אי פעם בספרי פסיכולוגיה ב׳סטימצקי׳.
זהו רק חלק קטן מה״מותגים״ בשוק הטיפול ברחוב החרדי.
״מטפלים/ות״ כאלו (שלרוב הינם בעלי כוונות טובות לגמרי) אמנם מעניקים ביטחון, תמיכה ועידוד למתמודד/ת, אולם די מהר מתברר שהבעיה נותרת על מקומה. רגשות התקווה והביטחון שהיו קודם לכן ש״הנה, זה יטופל וייגמר״ מתחלפות בתחושות אכזבת המטופל מעצמו וייאוש להיאבק הלאה: ״הוצאתי הרבה כסף על מומחים כאלו ואחרים, ושום דבר לא עזר לי״.

טיפול מקצועי מותאם לקהילה החרדית
לאור הנ״ל, משרד הבריאות הכיר בצורך להתאים שירותי בריאות הנפש למודל כזה שישרת בהצלחה מירבית את המגזר וירכוש את אמונו. לצורך כך נבחנו יוזמות והצעות שונות של ספקי השירותים, אושרו והוקמו מרפאות בריאות הנפש המתאימות לציבור החרדי (שבמקביל עדיין פתוחות גם בפני הציבור הכללי).
דלת הכניסה למרפאה כזו ממוקמת במקום שלא בולט לרחוב הראשי. המבקר במרפאה יפגוש בה רופאים ומטפלים מוסמכים, שבחלקם יהיו שומרי תורה ומצוות בעצמם או כאלו שעברו השתלמות מיוחדת בנושא ״רגישות רב-תרבותית בעבודה עם האוכלוסיה החרדית״. הטיפול במרפאה ניתן תוך שמירת ערכים החשובים לעולמו של אדם החרדי החל מהקפדה על כללי הצניעות וכלה בסגנון דיבור תואם. כאן המקום לציין לשבח את רשת המרפאות לציבור החרדי שמפעילה עמותת ״בית חם״, ולה עשר סניפים הפועלים בהצלחה בכל רחבי הארץ.
כניסתו של טיפול מקצועי ואמין, בפיקוח ובמימון משרד הבריאות הביא עימו גל של התחדשות בכל הקשור לתחום טיפול הנפשי בציבור החרדי. נושאים רבים שפעם היו לוטים בערפל הפכו לנגישים: מידע חיוני, יכולת פניה לפסיכיאטרים ולמטפלים מוסמכים מבלי הצורך ״לקחת משכנתא״, ליווי של עובדים סוציאליים בפניה לביטוח לאומי ו״סל שיקום״, ליווי משפחות נפגעי נפש - זהו רק חלק קטן מרשימת היתרונות שהופיעו אל מול הציבור החרדי בשנים האחרונות. גם רבני הקהילות החרדיות תומכים ומעודדים שימוש בשירותים המוצעים ע״י המרפאות, והציבור נענה לשירותים תוך הבעת שביעות רצון רבה.

הרפורמה בבריאות הנפש בישראל 
״הרפורמה בבריאות הנפש בישראל״, האמורה להכנס לתוקף בינואר 2015 מגדירה תהליך סגירת מתן השירותים בידי המרפאות הציבוריות והעברתם לאחריות קופות החולים. עקרונות הרפורמה התקבלו בתמיהה בעיני הרוב הגדול של אנשי מקצוע במערכת בריאות הנפש (וככל הנראה שעוד זמן רב לא נדע מהם השיקולים האמיתיים שעמדו מול מקבלי ההחלטות), משום ש לכאורה משמעות הרפורמה היא - חיסול מערכת בריאות הנפש בישראל. כלומר, לסגור מערכת טובה, שלפי כל הפרמטרים עבדה מצויין והתגבשה לאורך שנים רבות כשירות מוצלח, ולהקים על שרידיה מערכת חדשה ( שגם כעת, במאי 2014 אין לאיש מושג איך היא בדיוק אמורה להיראות). בנוסף, הביקורים אצל הפסיכיאטרים יצומצמו למספר ביקורים בשנה בלבד, ושירותים הנוספים יוגבלו גם הם.

השלכות הרפורמה עבור המגזר החרדי
לאור הנ״ל נוכל לראות ברפורמה משמעות חמורה עבור ״המרפאות החרדיות״: לפי דרישות הרפורמה יש לחסל את גם את מערך המרפאות החרדיות. לא עוד רופאים בהישג יד, לא זמינות המטפלים ועו״סים, לא עוד מטפלים בעלי רגישות מיוחדת לעולם החרדי. בתוצאה: ירידה באמון ברופאי קו״ח, הסתייגות מקבלת טיפול בנוסח ״זה מה יש״ והימנעות מטיפול מקצועי ככל האפשר. ההשלכה מכל הנ״ל תתבטא בחזרה מלאה למצב ״תוהו ובוהו״ ששרר בציבור החרדי לפני המרפאות (כנ״ל בתחילת הכתבה). מעבר לבילבול העצום, עצם ההמנעות מקבלת השירותים תביא להחמרה דרסטית במצבם הנפשי של המתמודדים, מה שיגדיל את היקף אשפוזים החוזרים וקשיי שיקום פוסט-אשפוזי (וגם הוצאות ענק מיותרות מקופת המדינה).
זוהי התמונה שנראית כרגע על פני הדברים. בניית מערך חלופי, תכנון נהלים וגיוס רופאים/מטפלים חרדים (או מוכשרים לעבוד עם המגזר) - יקח הרבה זמן ועוד זמן רב ייעבור עד שהמערך החדש ירכוש את אמון הציבור החרדי. אין ברירה אלא להשאיר את המערך החרדי על כנו, דהיינו להבטיח את המשך קיומן של ״מרפאות החרדיות״ שיופעלו במתכונת הקיימת (אולי באחריות קופות החולים).

אודות הכותב: אברהם ביטקין הינו חרדי, עו״ס ופסיכותרפיסט קוגניטיבי-התנהגותי, העובד ב״מרפאה חרדית״ ובקליניקה הפרטית משלו. בעברו שימש כ״מתאם תכניות שיקום״ ב׳סל שיקום׳ (משרד הבריאות) עבור נפגעי-נפש בקרב אוכלוסיה החרדית.
לדף הקודם
למאמר זה נרשמו 1 תגובות
1. בנושא חסרי ההכשרה
יהודי שאכפת לו (12.07.2015)
מכון סאלד
אודותינו שירותים למתמודד אינדקס מטפלים מחלות נפש
שאלות נפוצות מידע למשפחות קופות חולים צפיה בסרט "אמא לא משוגעת"
צור קשר תעסוקה בתי חולים רכישת ספרות מקצועית
הרשמה לרשימת תפוצה חוקים ותקנות ביטוח לאומי העשרה והשתלמויות
פורומים מערכות תומכות משרד הבריאות
© כל הזכויות שמורות ל"פורטל בריאות הנפש בישראל" בניית אתרים | אחסון אתרים