אודותינו שאלות נפוצות צור קשר מידע מתקדם לעובדים הרשמה לרשימת תפוצה פורומים קישורים מומלצים
   
מחלות נפש

חיפוש באינדקס המטפלים
דף הבית>>לימודים העשרה והשתלמויות>>מאמרים מקצועיים>>לחץ וחרדה>>מצבי לחץ משבר ודרכי התמודדות בטיפול בילד עם מוגבלות במשפחה

לחץ וחרדה


לנוכחות של ילד מעוכב התפתחות או מוגבלות במשפחה יש השפעה רבה  על היבטים שונים של תפקוד הורי, זוגי ומשפחתי לאורך כל מעגל החיים. רקע מתאים לגדילה של ילד נכה זו משפחה שיש בה משאבים מתאימים והיחסים בין חבריה יציבים. מאת: ד"ר אמיר שוורץ

מבוא
המונחים "לחץ" "משבר" ו"מצוקה" משמשים אנשים לתאר מצב נפשי ותפקודי  המאופיין באי נוחות, מתח, סבל והפרה של שגרת היומיום.
השימוש שעושים אנשים בשלושת המונחים האלה לחילופין, משקף את הזיקה שקיימת ביניהם, ואת העובדה שיש להם מכנה משותף. הפסיכולוגיה מבחינה בין שלושתם, ומגדירה את הלחץ המשבר והמצוקה, כשלוש תופעות בעלות משמעות ייחודית.
מצבי לחץ הם השכיחים ביותר מבין שלוש התופעות האלה: אנחנו מתנסים במצבי לחץ, ברמות שונות של עוצמה, מידי יום ביומו. מצב של לחץ יכול להיות מורגש, למשל, אצל סטודנט  שנכשל בבחינה, אדם שמצפה לניתוח, אם מודאגת שבנה מאחר לחזור הביתה, עובד שנפגע מהתייחסות של הממונה עליו, או איש מכירות שמאחר לפגישה חשובה בגלל פקק תנועה. מה המשותף למצבים האלה ולמצבים אחרים של לחץ? פסיכולוגים מגדירים מצב של לחץ כאיום על תחושת הרווחה הפסיכולוגית ( WELL BEING), כתוצאה מפער בין הציפית של האדם מעצמו או הציפיות שמופנות אליו מן הסביבה, לבין היכולות, או המשאבים העומדים לרשותו לעמוד בדרישות אלה. ברוב המקרים, אנחנו מצליחים להתמודד בהצלחה עם מצב הלחץ באמצעות מנגנונים טבעיים ומנגנונים נרכשים שקיימים במערך הפסיכולוגי שלנו. למשל, הסטודנט שנכשל בבחינה יכול לשתף חברים בתחושות שלו ולזכות בעידוד ותמיכה, לומר לעצמו ש"זה לא סוף העולם", לייחס את הכישלון לקושי של הבחינה, או  להחליט שיעשה מאמץ רב יותר במועד השני. האמצעים האלה יהיו יעילים אם הם יסייעו לסטודנט להשתחרר מהעיסוק המוגבר בכישלון, ולחזור לשגרת היום- יום. מנגנוני ההתמודדות האלה ניתנים לדימוי כמערכת חיסונית, והם ממלאים תפקיד חיוני בשמירת הרווחה הנפשית של הפרט ומאפשרים לתפקד, ליצור וליהנות ,

הרבה חוקרים טוענים שמצב לחץ הוא נורמטיבי ולעיתים אף מועיל לפרט להתמודד עם האירוע התקרב טוב יותר
למרות הלחצים הבלתי פוסקים. ישנם מקרים, בהם המערכת החיסונית, הרגשית, הגופנית והעצבית של  הפרט מפסיקה להיות יעילה. יתכן שכל האמצעים בהם השתמש התלמיד להתמודד עם הכישלון בבחינה לא יהיו יעילים. הוא אינו מצליח לחזור לשגרת היום יום, ומרגיש שהוא נסחף למערבולת פסיכולוגית שמטרידה אותו ומחייבת סוג שונה של התמודדות. במקרה זה, נאמר שמצב הלחץ התפתח למשבר. מצב המשבר יכול בתנאים מסוימים להתפתח הלאה למצב של מצוקה. יכול להיות מצב שבו העובד שחוה את האזעקות או את מצב הלחץ לא מצליח לחזור לחיי היום יום. ייתכן מצב חדש שהורה אינו מצליח לחזור לתפקוד בגין פיטורין ולבסוף נכנס למצב משברי ולחץ. ניתן לאמר שישנם שלושה מצבים בחיי הפרט

לחץ אם אינו נפתר הופך להיות משבר ואם אינו נפתר הופך להיות מצוקה המשבשת את חיי יום יום ומחייבת לעיתים מעורבות חיצונית.

כדי להבין את טבעו של המשבר, נעשה הבחנה בינו לבין מצב של מצוקה. נעשה זאת באמצעות דוגמא:
שלומי תלמיד כיתה י"א בבית הספר מגיע ליועצת ומספר לה על תחושותיו הקשות שמפריעות לו להתמודד.שלומי היה תלמיד מצטיין עד לפני שנה.
אביו נהרג בתאונת דרכים מצבם הכלכלי בבית התדרדר וחברו הטוב עבר לעיר אחרת.
מאז תחילת השנה שלומי לא מצליח להתרכז בלימודים המורים זורקים אותו מהכיתה בטענה שמפריע ואימו מיואשת ממנו ועסוקה רק בחנות שצריכה לנהל. לדבריו: "אני מרגיש שכל העולם על כתפי. אין לי עם מי לחלוק הקשיים, אמא עסוקה בשלה ועוד שלושה אחים קטנים". בנוסף לאחרונה החל לצאת עם בחורה והיא עזבה אותו מה שהוריד לו הביטחון לגמרי.
מדבריו: "אני מאוד לא רגוע, מאוד לא מרוכז, חסר שקט ולא יודע כיצד להמשיך".
ניתן להבחין בשלוש רמות באירוע:
ישנו מצב מתמשך של לחץ לאור פטירת האב. מצב הלחץ מחריף בעקבות מעבר החבר לעיר אחרת עם סיום שנת הלימודים. מצב זה בתוספת המצב בבית עם האב ומצב הלימודים הכניסו למצוקה קשה.
מצב המצוקה נוצר בעקבות מצב לחץ שהלך ותפס תאוצה מצב חברתי ומצב כלכלי ומשפחתי שלא השתפר. מצב זה גם לא טופל ויצר מציאות בלתי אפשרית לשלומי להתמודד עם כך.
מצב הלחץ ניתן היה להתמודד והוא עשה זאת לא רע למרות האירוע הקשה של פטירת האב בנסיבות טרגיות. השילוב של מצב הכלכלי הירידה בתפקודו בכיתה, כשלונות לימודים חוזרים ונישנים ומצבו החברתי רק החריפו האירוע והפכו אותו ממצב מלחיץ מאוד למצב משברי ומשם למצב של מצוקה המחייבת התערבות. היועצת הפנתה את שלומי לגורם מקצועי שהחזיר את שלומי לאחר שנת טיפול למצבו הקודם והוא סיים בגרות בצורה טובה.
אפשר למצוא בסיפור של שלומי את שלוש התופעות שאנו עוסקים בהן – מצב לחץ, משבר ומצוקה נפשית – האירוע מצליח להראות את שלוש התופעות אצל שלומי מצב הלחץ, התפתחות מצב הלחץ למשבר ולבסוף מצב מצוקתי שמחייב התערבות מקצועית.
אירועים אילו יכולים להתפתח מכל מצב מלחיץ והתקפי  החרדה אותם אנו עוברים במציאות הקשה שנכפתה עלינו בצפון עלולים להביא מצב מלחיץ למצב משברי ובעקבותיו מצוקה הנובעת ממצב זה.

ישנם גורמי לחץ רבים ובעקבותיהם התפתחות המשבר הם רבים:
גורמים הקשורים ביחסי גומלין בין בני אדם
גורמי פנים באדם
גורמים הקשורים בלמידה וקשיי למידה
גורמים שמקורם במסגרות משפחתיות
גורמים סביבתיים ומשפחתיים
גורמים הקשורים למצבו הנפשי והרגשי של הפרט
ישנם גורמי לחץ נוספים שמופעים בספרות כגון: חוסר גירוי עודף גירוי שינויים תכופים וכו'.

מאפיינים של משבר
מתוך עבודותיהם של אנשי מקצוע שהרבו לחקור מצבים של משבר  ניתן למנות מספר מאפיינים למצב זה
ערעור של שיווי משקל פסיכולוגי: המצב הלא משברי בו נמצאים אנשים רוב הזמן, מאופיין באיזון, או שיווי משקל פסיכולוגי, בין הלחצים מצד אחד, ויכולת ההתמודדות איתם מצד שני. האיזון מאפשר לנו להפנות את רוב המשאבים הפנימיים לפעילויות כמו עבודה, יחסים בין אישיים, פעילויות של שעות פנאי, ועוד. פעילויות אלה הן יצרניות בטבען וכרוכות בתחושה של חדוות עשייה. המשבר מתפתח כאשר האיזון מופר, כלומר האדם אינו מצליח "להדוף" את הלחצים באמצעות אמצעי ההתמודדות שהוכיחו עצמם עד כה כיעילות. יש אנשים המתארים תהליך זה כ"שקיעה" או "היסחפות" או "איבוד שליטה" כניסה לדכאון  בהתמודדות מול הלחץ. האדם אינו מצליח להתמיד ברמת התפקוד הקודמת, ומתנסה במצב נפשי חדש.
משמעות אישית של איום או סכנה: המשבר של שלומי בתיאור שלעיל התפתח בעקבות אירוע שהתרחש בבית. משברים אכן מתפתחים כתוצאה מאירוע, או שינוי שמתרחש בסביבה של האדם, אולם האירוע אינו מהווה את המשבר. האירוע יתפתח למצב משבר אם הוא יקבל על ידי האדם שחווה אותו, משמעות אישית של איום או סכנה. כל אירוע שמתרחש בסביבה של האדם עובר תהליך של עיבוד,שניתן לתארו כתשובה שנותן האדם לשאלה: "מהי המשמעות של האירוע עבורי?". תהליך זה בחלקו מודע ובחלקו כנראה אינו מודע, והוא מושפע משורה של גורמים, הן אישיים והן מצביים. בין הגורמים האישיים ניתן לציין משאבי התמודדות, תכונות אישיות וניסיון קודם בהתמודדות עם משברים. בין הגורמים המצביים ניתן לציין את הנורמות החברתיות בסביבה של האדם, תגובה של דמויות משמעותיות וזמינותה של תמיכה סביבתית. בסופו של תהליך ההערכה מתגבשת המשמעות שמכתיבה את התגובה של האדם. כדי שאירוע יוביל למשבר, הוא חייב להיתפס על ידי האדם כמקור של סכנה או איום פסיכולוגי. ניתן ללמוד על אופיו הסובייקטיבי של המשבר מתוך תצפיות על כך, שאנשים המתנסים באותו אירוע, מגיבים בדרכים שונות. למשל תאונת דרכים ששלושה אנשים חוו הראשון נאלם דום השני בורח השלישי מתעשת ועוזר. תשאלו בודאי, בצדק, האם אין כל חשיבות לאירוע עצמו? האם דין כישלון בבחינה כדין גירושין של הורים? מחקרים בנושא השפעה של אירועי חיים על תגובות לחץ ומשבר והניסיון האישי שלנו מלמדים על כך שיש חשיבות לאירוע עצמו.  אובדן של אדם קרוב יוביל למשבר חריף יותר מאשר כישלון. ניתן לומר, שהאירוע אינו מהווה את המשבר, אבל יש בו פוטנציאל משברי. אירועים נבדלים אלה מאלה במידת הפוטנציאל שלהם להוביל למשבר.

הבנת המשמעות הסובייקטיבית של משברים היא בעלת חשיבות מכרעת במתן עזרה נפשית לאדם הנתון במשבר. היכולת שלנו לסייע לאדם הנמצא במשבר מותנית בכך שנגלה הבנה רגשית למצבו, הכוונה היא לכך, שנצליח להתחבר לעולם הפנימי שלו ולתת לו להבין ולהרגיש שאנחנו מבינים אותו, שאנחנו רואים את נקודת המבט שלו ביחס לאירוע. הבנה רגשית כזאת, המכונה "אמפתיה" מעוררת אצל השני את האמון בנו ומכשירה את הקרקע להמשך הקשר. אחת הטעויות שעושים אנשים במצבים כאלה מתבטאת באימוץ גישה אובייקטיבית, הגורסת כיצד האדם השני "צריך" להתנהג באירוע מסוים, במקום ניסיון להבין את המשמעות הסובייקטיבית שנותן אותו אדם לאירוע. כל תגובה למצב לחץ של פרט היא מותאמת ויש מקום לנו להתייחס אליה כנורמטיבי

למשל שלומי לו הייתי ניגש אליו ואומר לו כך צריך להתנהג לא נורא יבוא חבר אחר, מצבו הרגשי עלול להיות קשה יותר. ההליכה עם מצבו קבלתו ונסיון להבין אותו עשויה להיות חשובה לשלומי ולמנוע שקיעתו ולהתחיל איתו קשר חיובי בונה וממליח בעתיד.. 

זמניות: ערעור של שיווי משקל אינו יכול להימשך לאורך זמן בשל הנטייה הטבעית של כל מערכת להימצא במצב של שיווי משקל. נטייה זאת מאפיינת את הדינאמיקה של מערכות פיזיקאליות, ביולוגיות, פסיכולוגיות וחברתיות. האדם חווה את הערעור של שיווי המשקל כתחושה של אי נוחות, מתח, חוסר שקט ורצון פנימי להשתחרר מהמצב הנוכחי ולחזור למצב של רגיעה. לפיכך, כאשר מופר שיווי המשקל הנפשי, מתפתחים תהליכים ספונטאניים במערכת הפסיכולוגית, שמכוונים להחזיר את שיווי המשקל ולהגיע ליציבות. המסקנה שנובעת מכך היא, שמשברים אינם נמשכים לאורך זמן ומהווים על פי הגדרה מצב זמני. משך הזמן של משברים יכול כמובן להשתנות בהתאם לעוצמת המשבר, המאפיינים האישיותיים והתנאים הסביבתיים של האדם במשבר. יחד עם זאת, משברים נמשכים לרוב תקופות של שבועות עד חודשים, לפני שמתפתח מצב יציב. מצב משברי הנמשך זמן רב ואינו נפתר עשוי להביא את הפרט למצוקה נפשית וחוסר תפקוד.
עצמת האיום והגורם המלחיץ ככל שהאיום מוחשי יותר וממשי יותר ההתפתחות של הלחץ למצב משברי תהיה קרובה יותר למימוש. אנשים שחוו נפילות קטיושות קרוב אליהם ובתיהם ניזוקו או קרוביהים נפצעו רמת החרדה והלחץ גוברים ואז הנטיה להכנס למצב משברי ומצוקה עולים.

לאחר שסקרנו את המאפיינים העיקריים של המשבר, נתמצת אותן באמצעות הגדרה של משבר. אחת ההגדרות המקובלות הוצעה על ידי קפלן,  מחשובי החוקרים בתחום המשברים. הוא מגדיר משבר כמצב של הפרת איזון בין חומרת הבעיה וחשיבותה לבין המשאבים העומדים לרשות האדם לטפל במצב". הגדרה נוספת מביאים עמירם רביב ועדנה כצנלסון כצנלסון בספרם "משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו": "משבר מתרחש כאשר אדם במצב לחץ מגיע לנקודת מפנה, המהווה בעיה שאינו יכול לפתור אותה על ידי שימוש במנגנוני התמודדות האמונים עליו. כתוצאה מכך מתגברים המתח והחרדה, הוא חש חוסר אונים ומרגיש שאינו יכול לפעול במצב הנתון בכוחות עצמו על מנת לפתור את הבעיה".
לסיכום תחושת המשבר נובעת בעיקר מתפיסתה האירוע על יד הפרט ודרכי ההתמודדות שלו בהמשך..

ד"ר דוד חפץ מגדיר מצב לחץ הוא מצב נפשי עם תוצאות פיזיולוגיות מיידיות .

ביטויים של משבר
משברים באים לידי ביטוי בקשת רחבה של תופעות, המוכרות לא רק למי שחוקר ולומד את הנושא, אלא לכל מי שהתנסה במצב של משבר (כלומר לכל אחד).
באופן כללי, משבר מתבטא בתחושה גורפת של חוסר שקט, שהיא הביטוי הפסיכולוגי לשיווי המשקל המעורער. אנשים במשבר מרגישים שהם נתונים במתח פנימי, באי נוחות, קשה להם למצוא שלווה, קשה להם להתרכז וליהנות מעשייה כלשהי. אנשים במשבר עסוקים רוב הזמן בעצמם , מוטרדים מהחוויה שהם עוברים, מודאגים, שואלים את עצמם שאלות כמו "מה יהיה? מתי זה יסתיים ? מה בדיוק קורה לי? באופן מפורט יותר המשבר בא לידי ביטוי במספר מישורים של התפקוד.

ניתן לזהות ביטויים של משבר במישורים הבאים:
• במישור הביולוגי, אנשים במצבי משבר מתלוננים  על מחושים גופניים, הפרעות בשינה (קושי להירדם או נטייה מוגזמת לשינה) ושינויים בהרגלי האכילה (ירידה בתיאבון או אכילת יתר). כמו כן יתכנו תופעות מוטוריות כמו מתח בשרירים וקשי דיבור.

• במישור הרגשי, כמעט תמיד מרגישים האנשים במשבר ירידה במצב הרוח, תחושה של ריקנות וחוסר טעם, אנשים מדווחים על איבוד ההתלהבות ושמחת החיים, וכל אלה מובילים להרגשה של היעדר כוחות וירידה במוטיבציה לפעול. במקרים לא מעטים מתלוננים אנשים על חרדה, כלומר הרגשה פנימית של סכנה או איום, תחושה שמשהו רע עומד להתרחש, מבלי שניתן לקשר אותה לאירוע או אובייקט מוגדר. לעיתים מגיבים אנשים במשבר גם בהתפרצויות של זעם או התנהגות עצבנית ותוקפנית, בניגוד לסגנון האופייני להם.

• במישור הקוגניטיבי, אנשים במשבר מתקשים להתרכז ולבצע מטלות קוגניטיביות מורכבות הדורשות מיומנויות של חשיבה, זכירה, יצירתיות ופתרון בעיות. בנוסף, ניתן לזהות עיוותים בחשיבה, כמו ראייה פסימית של המצב, פיחות בערך העצמי וביכולות האישיות. גם הישגים קודמים מקבלים משמעות מאד מצומצמת, ואנשים "מכניסים להם לראש" שהם ריקנים, חסרי יכולת וכישרון. תופעה נוספת בתחום הקוגניטיבי היא הקושי של האדם להתבונן במצבו, בפרספקטיבה רחבה. יכולת זאת מאפשרת לנו להתמודד עם מצבי לחץ, שכן אנחנו ממתנים את מרכזיותם במצב הפסיכולוגי הכללי שלנו ומאמינים ביכולת שלנו לשלוט בהם. אנשים במשבר עלולים לתפוס אותו כממלא את ישותם ולהתקשות מאד באמונה  שניתן לשלוט בו ולהיחלץ ממנו.  

• במישור ההתנהגותי המשבר מתבטא בהפחתה ניכרת של רמת הפעילות. אצל ילדים היא תתבטא בתחום הלימודים, המשחקים  והקשרים החברתיים, אצל מבוגרים  היא תתבטא בתחום העבודה, המחויבויות המשפחתיות והחברתיות ובילויים של שעות פנאי.   

התמודדות עם מצב משבר

משברים יכולים לסייע להסתגלות של האדם לסביבה ולחזק את הכוחות הפנימיים, אם מתמודדים איתו בהצלחה. חלק מהמשברים בהם אנו מתנסים במהלך חיינו מהווים חלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות וממלאים תפקיד חשוב בתהליך זה: המעבר משלב התפתחותי אחד לשני, מחייב ערעור של המצב היציב בשלב הנתון, כדי לאפשר צמיחה של מצב מורכב יותר, בו הפרט עומד מול דרישות מאתגרות יותר שמופנות אליו על ידי הסביבה. כך, למשל, בתקופת ההתבגרות מתחוללים שינויים בכל המערכות התפקודיות של הפרט, אשר דרושים כדי לעבור מהדפוסים שהתגבשו בילדות, לדפוסים מורכבים יותר המאפיינים את התפקוד הבוגר.

בשונה מהמשברים ההתפתחותיים, הצפויים מראש, כולנו מתמודדים עם משברים שמתפתחים כתוצאה מאירועים בלתי צפויים. מתברר שאף אלה עשויים לסייע בחיזוק הכוחות הנפשיים וההעשרה של משאבי ההתמודדות. חשבו, למשל, על אדם שנפגע בתאונה, ונאלץ לעבור תקופה ממושכת של טיפולים רפואיים, בהם הוא שקוע כולו בטיפול, סובל מכאבים, מרגיש מתח וחרדה ונאלץ להתנתק משגרת החיים שהורגל אליה קודם לכן. גם לאחר סיום הטיפולים הוא ממשיך לסבול מנכות מסוימת. התמודדות מוצלחת עם המצב שתואר מחייבת אותו לגייס מגוון של אמצעים שקיימים במאגר המשאבים שלו. כוחות גופניים הדרושים לצורך החזרה לתפקוד גופני. כוחות קוגניטיביים דרושים, למשל,  לצורך ראייה שונה, אופטימית יותר, של מצבו הכללי, בהשוואה לראייה הראשונית שהייתה פסימית וקודרת. הכוחות הרגשיים דרושים על מנת להפסיק להילחם במצבו החדש באמצעות זעם או דיכאון, ולהשלים איתו. יתכן שבעקבות המשבר האדם יאמץ גישה שונה כלפי החיים עצמם, וילמד להעריך ולהוקיר אותם יותר מאשר קודם לכן. גם אם האדם נעזר במקור חיצוני על מנת להתמודד עם המשבר, כפי שקורה ברוב המקרים, הוא ממלא תפקיד פעיל בתהליך ההתמודדות. הסיוע החיצוני אינו יכול להחליף את ההתמודדות של האדם עצמו, אלא להקל עליה ולייעל אותה. אם האדם יהיה מודע לשימוש האקטיבי שהוא עשה  בכוחות שלו, הם יהיו זמינים יותר לשימוש  במצבים של התמודדות בעתיד. למשל, אם האדם בדוגמא שהבאנו הצליח להשלים עם המצב החדש, יתכן שיוכל גם בעתיד לקבל ביתר שלווה מצבים קשים שלא ניתן לשנותם וצריך ללמוד לחיות איתם. משברים לא מהווים, אם כך, רק מקור לסבל ומכאוב, אלא יכולים לשמש מנוף לצמיחה והסתגלות טובה יותר של הפרט  לסביבה.
 
מה קובע את יכולתו של הפרט להתמודד בהצלחה עם מצבים של משבר?  פסיכולוגים מצאו שלושה גורמים שמשפיעים על הסיכוי להתמודד בהצלחה עם משברים:  מבנה האישיות, עוצמת המשבר והתמיכה הסביבתית.
מבנה האישיות הכוונה היא לתכונות, נטיות התנהגותיות ודפוסי התנהגות שבאים לידי ביטוי עקיב בחיי הפרט. למשל, ביטחון לעומת חרדה, גמישות לעומת נוקשות, תלות לעומת עצמאות, תושייה לעומת חוסר אונים, דימוי עצמי, יכולות קוגניטיביות ועוד. כל המרכיבים האישיותיים תורמים לחוזק האני, אשר משפיע באופן ניכר על יכולת ההתמודדות במצבי משבר.

עוצמת המשבר תלויה במידת  האיום אותו חש האדם כתוצאה מהאירוע והשינויים שהתחוללו בעקבותיו. משבר בעוצמה חריפה עלול לערער את תחושת השלמות הפסיכולוגית, שמהווה תנאי לתפקוד תקין, ובכך לאיים על המשך התפקוד. עוצמה של משבר היא סובייקטיבית בטבעה, ונקבעת על ידי המשמעות האישית שנותן הפרט לאירועים, כפי שפרטנו קודם לכן. יחד עם זאת, יש אירועים שמחוללים אצל רוב האנשים משברים בעוצמה גבוהה. כאלה הם אירועים הנובעים מאובדן של אדם קרוב או מהתנסות באיום על השלמות הפסיכולוגית או הפיסית של האדם, הידועים כאירועים טראומטיים. גורם נוסף שיכול להשפיע על העוצמה של המשבר הוא רצף של אירועים שעובר האדם במהלך תקופה קצרה יחסית.

התמיכה שמקבל הפרט מן הסביבה יכולה להיות בעלת השפעה מכרעת על איכות ההתמודדות. הסביבה יכולה להשפיע על ההתמודדות של הפרט בכמה דרכים. ראשית, תמיכה רגשית. סביבה תומכת מספקת לפרט משענת רגשית שמסייעת מאד לעמוד מול תחושת הבדידות שמתלווה למצבי משבר ועלולה לשחוק את יכולת ההתמודדות. שנית, הסביבה יכולה לספק אמצעים חיצוניים שמסייעים בהתמודדות, כמו מידע, הפנייה למקורות מקצועיים של עזרה ועצות לגבי אופן ההתמודדות. בנוסף, הסביבה יכולה לגלות גמישות כלפי המחויבויות של הפרט שקשה לו למלא אותן בעת המשבר. למשל, מורה יכול להגמיש את הדרישות מתלמיד שנתון במשבר.

שלושת הגורמים המשפיעים על ההתמודדות עם המשבר, שונים זה מזה במידת השליטה שיש לנו בהם ובהתאם לכך, במידת מרכזיותם בתהליך הסיוע לאנשים שנמצאים במשבר. מבנה האישיות הוא יציב מעצם טבעו ואינו ניתן לשינויים משמעותיים כתוצאה מהתערבות חיצונית. עוצמת המשבר נתונה למשמעות הסובייקטיבית שמעניק האדם עצמו לאירוע. ניתן לנסות לשנות משמעות זאת באמצעות טכניקות של שינוי , אך התוצאה הסופית תלויה במידה רבה באדם עצמו. תמיכת הסביבה הוא הגורם שניתן להשפיע עליו במידה הרבה ביותר שכן היא תלויה בנכונותה של הסביבה להתגייס לעזרתו של הפרט.
 
כיצד לעזור לאדם שנמצא במשבר?
הספרות הפסיכולוגית והפסיכיאטרית משתמשת במונח "התערבות בזמן משבר" ((crisis intervention על מנת לתאר את הפעולות בהן נוקט הגורם המסייע בקשר שלו עם אדם הנתון במשבר. השימוש במילה "התערבות" מרמז על האופי הפעיל והיוזם של תפקיד העוזר, אשר מאפיין את הגישה הטיפולית למצבי משבר. העיקרון המנחה של ההתערבות בזמן משבר הוא שילוב בין המישור הרגשי לבין המישור האינסטרומנטאלי - תכליתי, בתהליך העזרה. מצד אחד, תפקידו של העוזר מתבטא ביצירת סביבה רגשית תומכת, ומצד שני, הוא מעודד ואף מכוון את האדם הנתון במשבר לגייס את כוחותיו כדי להתמודד באופן עצמאי עם המשימה של חזרה לשגרת החיים. העוזר מעניק לנעזר הקשבה, הבנה, קבלה ואמפתיה, (מישור רגשי), אך במקביל, מכוון אותו לשנות את המחשבות שלו ביחס לעצמו ולמצבו, (מישור קוגניטיבי), ובנוסף, מנחה אותו ומעודד אותו לנקוט בפעולות מעשיות, לבצע משימות, שיזרזו את התהליך של "חזרה לעצמו" (מישור התנהגותי). הפסיכיאטר קפלן מדמה את התהליך של התערבות בזמן משבר למשענת פיסית, כמו קביים, שנותנים לאדם שאינו יכול לנוע באופן יציב. הקביים מאזנות את שיווי המשקל שהתערער אצל האדם שנכנס למשבר ומאפשרים לו להגיע לאיזון.  אך הן ממלאות תפקיד זמני, והאדם הנעזר בהם חייב לגייס את כוחותיו כדי להגיע לתפקוד עצמאי שבו אין לו צורך במשענת החיצונית.

העקרונות של התערבות בזמן משבר משותפים לסוגים שונים של משברים ולסוגים שונים של אנשים הזקוקים לעזרה. יחד עם זאת, יש צורך להתאים את תהליך העזרה למאפיינים המיוחדים של המצב והאדם. למשל, התערבות בשעת משבר של ילדים מחייבת התייחסות ליכולות של הילדים בתחום הרגשי, בתחום הקוגניטיבי, ובתחום ההתנהגותי. המרכיב הרגשי יהיה מודגש יותר, יחסית למרכיב הקוגניטיבי, ככל שהילד צעיר יותר ולא פיתח עדיין יכולות קוגניטיביות שקיימות אצל מבוגר. כמו כן, ככל שהמשבר חריף יותר בעוצמתו ובהשפעתו על התפקוד של הנעזר, על העוזר למלא תפקיד פעיל וסמכותי יותר בשלבים הראשונים של ההתערבות. תפקיד כזה יתבטא בליווי תכוף יותר של האדם במשבר, מאמץ רב יותר לשנות את התפיסות והאמונות של הנעזר, ומתן משימות התנהגותיות בהתאם ליכולות של הנעזר.

התמודדות משפחות עם ילד הסובל מנכות התפתחותית:

לידת ילד מעוכב התפתחות היא חוויה קיומית קשה, יש לה השלכות על היחיד והמשפחה לאורך החיים. היא מוגדרת כמשבר.
פרבר מתייחס ל2 סוגי משבר:
1. משבר טרגי. תסכול עקב שינוי השאיפות המטרות והתכנים.

2 . משבר של שינוי תפקידים. נובעת מחויבות גדולה מעצם גידול ילד מעוכב התפתחות. נותר קיבעון בהתפתחות המשפחה ובתפקידי ההורים שגורם לתחושת דאגה חוסר סיפוק וצער.

פורטוביץ ורימרמן מתייחסים ל3 סוגי משבר:
1.משבר השינוי. משבר קצר יחסית. התחולל שינוי בלתי צפוי בחיים, הציפיות הלגיטימיות של ההורים מתנפצות והם מנסים לשקם את עולמם. חריפות התגובה שונה מהורה להורה ומושפעת מגורמים אישיותיים וסביבתיים.

2. משבר בערכים האישיים. משבר ארוך. בשלב הזה ההורים מתחילים להתמודד עם חוויות יומיומיות קשות של גידול הילד. משבר זה לוקח הרבה זמן משום שיש לו שני ערכים מצד אחד, עליו לאהוב את ילדו, להגן עליו ולחנך אותו ומצד שני, הילד לא כ"כ מוצלח ולא לפי מה שההורים ציפו.

3. משבר המציאות. קשור לתנאים האובייקטיבים של גידול ילד נכה.

פורטיר וונלס מתייחסים ל5 שלבים:
הם רואים במשבר משבר זמני, כשעוברים את כל השלבים.
הזמן שבו נמשך כל שלב משתנה מפרט לפרט. כל אחד מבני המשפחה עובר לפחות חלק מהשלבים.
1. שלב ההתנגשות. בו יש הלם, דאגה וחוסר ארגון עם קבלת הידיעה.
2. שלב ההכחשה. חיפוש אחר מקורות ריפוי שונים, הסברים דמיוניים.
3. שלב הצער. כעס, האשמה, חוסר אונים, בדידות ומודעות לבעיות לא פתורות.
4. שלב ההתמקדות בעולם החיצון. חיפוש אחר מידע, שקילת אפשרויות שונות, תכנון תכניות שונות, 
    קבלת המציאות ועמה תחושת הקלה.
5.  שלב ההשלמה. הופעת סולידריות משפחתית והכרה בצרכי הילד.
גידול ילד מעוכב התפתחות היא אתגר ומלווה בהתמודדות מתמשכת עם מצבי לחץ עקב המעמסה הפיזית והנפשית הכרוכה בכך. הילד זקוק לטיפול והשגחה צמודה, זקוק ללמידה מהתחלה בכל התחומים, התייעצות עם מומחים (שלא תמיד מביאים תשובות מספקות), והוצאות כספיות מעבר לממוצע. כל אלה יכולים לגרום לרגשות שליליים כלפי הילד ולפגום בתפקיד המשפחה.

"צער כרוני" תגובת צער פסיכולוגית מתמשכת המבטאת את דרך ההתמודדות של ההורה. עצמת הצער משתנה אבל כולם חווים אותה בדרגה מסוימת.
תחושת דחק תחושת הדחק היא המאפיין העיקרי של משפחות אלה.
שחיקה נפשית מוגדרת כתחושת תשישות רגשית, גופנית ומנטלית הנגרמת מעומס נפשי מתמיד ונמשך. שחיקה גופנית- עייפות כרונית, חוסר מרץ וכבדות. שחיקה רגשית- דיכאון, חוסר אונים ופיתוח עמדות שליליות כלפי החיים. ככל שהורים חשו יותר שחיקה כך תפסו את תפקידם ההורי פחות טוב, ולהפך.
עם זאת, ישנם חוקרים, בעמדת מיעוט, המזהירים מעצם הקביעה שכל משפחה מגיבה בדרך שלילית, ודווקא קיימת התמודדות חיובית של ההורים עם הילד, תפקודם אינו נפגע, אלא הקושי ממוקד בתחומים שקשורים לנכות של הילד.
 
כיצד ניזוקים חיי נישואין עקב לידת ילד מוגבל:
1. עליית רגשות שליליים המשפיעה על היחסים בין בני הזוג. החריגות היא עניין קבוע ומתמשך וכל עלול להיות גם הכעס/
2.  חריגות הילד היא סמל מרפה ידיים לכישלון ההורים כזוג. הכישלון עלול לגרום להאשמות הדדיות ובמקרים קיצוניים הזוג יתפוס את הבית ככלא.
3.  לידת הילד המעוכב התפתחותית מפרה את שיווי המשקל, ומאלצת לשנות את הארגון המשפחתי והזוגי
4.  החריגות מזמינה היווצרות קונפליקטים בתחומים רבים. מתח רגשות אשם ואמביוולנטיות. פחות זמן לעצמו.
החוקרים טוענים כי החריגות עלולה לעורר משבר שבעקבותיו כ"א מההורים עלול לשנות את תפיסתו לגבי הנישואין וההתחייבות ממנה.
יכול להיוצר מצב בו ההורה מתמסר כליל לגידול הילד ונוצר קושי לשמור על המרחב האישי.
החוקרת אומרת גם שבכוחו של המשבר גם לגרום להתקרבות מחודשת ולשותפות בין בני הזוג. השפעה חיובית על מערכת הזוגית, הילד כגורם מאחד, התרכזות בתפקיד כהורים ואולי פחות במתח בחיי הנישואין שנראה חשוב פחות.
יש חוקרים הטוענים שלא נמצאה השפעה של ילד מעוכב התפתחות על חיי הנישואין. בהתחלה יכולה להיות חרדה ובהדרגה מושגת הסתגלות ועמה תחושת רווחה, וכך מתאפשרת שיבה למערך הזוגי הרגיל.
יש חוקרים הטוענים כי יש להפריד בין מערכת ההורות למערכת הזוגית. במערכת הורית יכול להיות לחץ ואילו במערכת זוגית הרמוניה, תמיכה ועידוד.
מגוון ממצאים אלה מעידים הבדלים ועל הדינמיקה השונה היכולה להתקיים אצל זוגות.
ליחסי הנישואין תפקיד חשוב בעיצוב ההתנהגות ההורית.
פרידריך מצא כי תמיכה מבן הזוג וסיפוק מנישואין ניבא התנהגות מתמודדת של אימהות לילידם מוגבלים.
איכות חיי הנישואין משפיעה בצורה ישירה ועקיפה על היחס אל הילד.

סיכום:
לנוכחות של ילד מעוכב התפתחות או מוגבלות במשפחה יש השפעה רבה  על היבטים שונים של תפקוד הורי, זוגי ומשפחתי לאורך כל מעגל החיים. רקע מתאים לגדילה של ילד נכה זו משפחה שיש בה משאבים מתאימים והיחסים בין חבריה יציבים.
קבוצות תמיכה למשפחות, העברת מידע מתאים,  מיצוי שירותים מתאימים עשויים להיות בעלות השלכות חיוביות להתגברות על המשבר
יש להביא זאת בחשבון בתכנון התערבויות של מניעה וטיפול.

ביבליוגרפיה
1. עפרה איילון מולי להד חיים על הגבול
2. שוש ויפת בן אמוץ כשירות חברתית
3. אורי מרי התמודדות עם משברים
4. עמיר לוי נהול שינוי ארגוני
5.  5.  לוי-שיף, ר. ושולמן, ש. (1998). משפחות על ילד הסובל מנכות התפתחותית: תפקוד הורי, זוגי ומשפחתי, אצל דובדבני, א. חובב, מ. רימרמן, א. ורמות א. (עורכים). הורות ונכות התפתחותית בישראל,
                                                                        האוניברסיטה העברית, ירושלים, מאגנס. 5.Mindfulness training effects for parents and educators of children with special needs.
By Benn, Rita; Akiva, Tom; Arel, Sari; Roeser, Robert W.
Developmental Psychology, Vol 48(5), Sep 2012, 1476-1487.
 
 

לדף הקודםלדף הבא
מכון סאלד
אודותינו שירותים למתמודד אינדקס מטפלים מחלות נפש
שאלות נפוצות מידע למשפחות קופות חולים צפיה בסרט "אמא לא משוגעת"
צור קשר תעסוקה בתי חולים רכישת ספרות מקצועית
הרשמה לרשימת תפוצה חוקים ותקנות ביטוח לאומי העשרה והשתלמויות
פורומים מערכות תומכות משרד הבריאות
© כל הזכויות שמורות ל"פורטל בריאות הנפש בישראל" בניית אתרים | אחסון אתרים