פרופ' דיויד רועה
דר' אורית קרניאלי מילר
החוג לבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה
החוג לחינוך רפואי, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב
מטרת המחקר:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקדם את ההבנה אודות תופעת החשיפה העצמית בקרב מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה מנקודת מבטם האישית. המחקר התבקש לענות על השאלות הבאות: (1) כיצד תופסים וחווים מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה תהליכים שונים של חשיפה עצמית? (2) מהי מערכת השיקולים המאפיינת את המתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה בהקשר של חשיפה עצמית מול אנשים שונים (3) מהן ההשלכות של חשיפת מחלת הסכיזופרניה?
כדי לענות על שאלות אלו עשינו מחקר איכותני המתבסס על הפרדיגמה הפנומנולוגית. משתתפי המחקר היו 13 מרואיינים מעל גיל 18 המתמודדים עם סכיזופרניה. המרואיינים גויסו למחקר בשיטת דגימה מכוונת בשילוב עם שיטת "כדור השלג" השאלות במדריך הריאיון היו ברובן שאלות פתוחות. יחד עם זאת, הופיעו לעיתים שאלות סגורות וממוקדות ששימשו הקדמה לשאלות הפתוחות. הראיונות עצמם נותחו באמצעות שימוש במסורת הניתוח הנושאי (שקדי, 2003).
ממצאים:
ממצאי המחקר הצביעו על שני מצבים מרכזיים: חשיפה מאולצת וחשיפה מבחירה. חשיפה מאולצת הנה חשיפה שלא התקיימה מבחירה; מצבים בהם המתמודדים לא תכננו להיחשף והחשיפה נכפתה עליהם בשל נסיבות שקשורות למחלתם. לעומתה חשיפה מבחירה מוצגת כאסטרטגיה ממושכת הכוללת מערכת שיקולים של בעד ונגד החשיפה. ממצאי המחקר הנוכחי הדגימו שש דרכים שונות של אקט החשיפה הקשורות לאופן ההצגה, בחירת העיתוי, התוכן, רמת הפירוט ומושא החשיפה ובנוסף הוצגו ההשלכות של חשיפה עצמית.
מסקנות:
ממצאי המחקר שופכים אור אודות תופעת החשיפה המאולצת כמו גם על תהליך ההחלטה ביחס לבחירה אם להסתיר או לחשוף את ההתמודדות עם המחלה. בנוסף, הממצאים מרחיבים את הידע בנוגע להשלכות החיוביות והשליליות של חשיפה עצמית. חשוב שמטפלים ואנשי שיקום יכירו את תהליך החשיפה העצמית כדי שיוכלו לסייע לאדם להתמודד עם מורכבותה. נראה שיש לבחון במחקרים עתידיים את פעולת החשיפה והשפעותיה על הסביבה, במטרה לבדוק האם ישנה אסטרטגיית חשיפה אשר בכוחה להוביל להשלכות חיוביות יותר, מאשר אלו שנמצאו במחקר הנוכחי.
מקורות
שקדי, א' (2003). מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני - תאוריה ויישום. תל אביב: רמות אוניברסיטת תל אביב.
לצפיה במצגת הקלק כאן