יחסי ילדים-הורים בעת משבר בזוגיות
כשהרוחות רוחשות בבית בגלל בעיות בין ההורים וכשאנחנו עסוקים בבעיות בזוגיות שלנו אנחנו הופכים להיות חרדים יותר ויותר לילדינו.
הילדים,לרוב נראים עסוקים בעצמם,בחבריהם או מסתגרים בחברת סרטים,מחשבים ומשחקים.
מתרחקים לתוך עולמם ולעיסוקים שלהם.
הם נצמדים יותר ויותר לבני גילם שהופכים להיות משמעותיים מאוד בחייהם.
יותר מתמיד ,אנחנו רוצים לגייס את אהבתם, אבל הם מתרחקים, עסוקים בעניניהם
ואנחנו מרגישים דחויים על ידם ולא ממש מענינים אותם.
כאמור הם מתחברים לבני גילם בתהליך מתמשך.
זהו תהליך שבו החברים יחליפו בהדרגה את היחסים עם המבוגרים.
הם מאבדים סבלנות אלינו, לעצות ולתשומת הלב שאנחנו רוצים להרעיף עליהם.
החברים שלהם לוקחים מאיתנו את תפקיד היועצים,המטפחים והמדריכים שלהם.
הם יקחו דוגמא מהם בכל מה שקשור ללבוש,איך להיראות ומה לעשות בכל מיני מצבים שהם חווים .
אפשר לאמר שהחיבור לחברים מרחיק אותם מאתנו אבל לעומת זאת ההזדהות עם בני גילם תורמת לביטחון שלהם ולהרגשת שייכות .
לפעמים החבור הזה מונע מהם להרגיש אבודים ומבולבלים, בעקר כשיש קשיים.
בתהליך ההתבגרות,גובר הצורך שלהם להכיר את עצמם .
הם שואלים את עצמם ואת בני גילם שאלות אין ספור כדי לבנות את הזהות האישית שלהם. מי הם? מדוע דברים קורים כפי שקורים? מה טוב? מי צודק? מה נכון עבורם ? מה פירוש הרגשות והשינויים שהם מרגישים .
לפעמים בתהליך של פרידה לקראת גירושים של הורים,
נוצר מצב שאי אפשר להיות עם שני ההורים ביחד פיסית.
נראה כי יש ילדים שיגלו יכולת טובה להישאר קרובים לשני ההורים גם כשהם נפרדים
אולם ילדים רבים אחרים מתקשים להסתגל למצב בו ההורים מתחרים האחד בשני על תשומת הלב שלהם.
הם מתקשים להחליט ממי להפרד ועם מי להישאר.
ההורים שמאבדים את התמיכה הרגשית,ההדדית-הזוגית ועסוקים יותר ויותר ביחסים ביניהם , פחות נגישים לילדיהם ואט אט מאבדים זמנית את הסמכות ההורית .
ילדים רגישים במיוחד, פוחדים מדחיה ונטישה ומחפשים סימני חום ואהבה אצל הוריהם.
למעשה ללא מגע רגשי עם ההורים שעסוקים ואינם פנויים- הילדים פונים לחברים .
טיפול זוגי או משפחתי יעלה את הקשיים וגם את הפתרונות למצב שנוצר.
הגברת מודעות,מפגשים מתוכננים עם הילדים להרגעתם ,להקשבה לקשיים ולרצונות שלהם חשובים מאוד.