אודותינו שאלות נפוצות צור קשר מידע מתקדם לעובדים הרשמה לרשימת תפוצה פורומים קישורים מומלצים
   
מחלות נפש

חיפוש באינדקס המטפלים

סטיגמות


"אלה מאתנו שאובחנו עם מחלת נפש לא יחדלו להיות בני אדם מכוחה של האבחנה. כמו כל האנשים אנו חווים את הצורך באהבה, חברות, בדידות, ואינטימיות. כמו כל האנשים אנחנו רוצים להרגיש אהובים, מוערכים, ורצויים על ידי אחרים"
(Deegan, 1999)  מאת: קרן אלדן
רקע תיאורטי
אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית, ככל בני האדם, שואפים ליצירת קשר משמעותי, אינטימי ומספק.
קשרים אלו אינם מתבטאים רק בחברויות ומציאת תחומי הנאה בחיים, אלא גם ברצון ובשאיפה לחוות יחסי חברות אינטימיים, לחיות חיי זוגיות ולבנות חיי משפחה. מכאן, עולה הצורך בדיון על תחום הזוגיות והמיניות בקרב מתמודדים.
    
מחקרים רבים שנערכו בנושא זוגיות, מעידים על מקומה החשוב בחיי האדם, על תרומתה לבריאות הפיזית והנפשית שלו, ורואים בה מרכיב חיוני באיכות החיים. עם זאת, נושא הזוגיות בקרב אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית כמעט ואיננו נחקר. כמו כן, תחום זה איננו מפותח מספיק בתכניות . הקיימות לקידום החלמה ושיקום, פנאי וחברה (פלג ומזור, 2012)

מחקרים שהתייחסו לנושא, מתארים את התרומה החשובה של זוגיות לתהליכי החלמה ולשיפור איכות 
חייו של האדם (למשל, בר יעקב, 2006 ). כך למשל, ישנם מספר מחקרים המעידים כי קשרים זוגיים בהם מתקיימים יחסי קרבה ואינטימיות, תורמים לאיכות החיים ולהתמודדות טובה יותר עם המחלה Borge, Martinsen, Ruud, Watne, ,1999; Sherbourne & Hays, 1990 ;2000 , והשלכותיה (לכמן .& Frus)
    
השיח בנושא מיניות אינטימיות וזוגיות
מיניות הינה חלק משמעותי של העצמי ובעלת הגדרה רחבה ביותר אשר (Volman & Landeen,2007) עשויה לכלול בתוכה אספקטים כגון: מידע על מין ואמצעי מניעה, מידע על מחלות מין, מהות הקשר (McCann, המיני והאינטימי, מערכות יחסים אינטימיות וזוגיות, חברות, אמון, תכנון משפחה ועוד SANE, 2009 . עם זאת, מתמודדים רבים חיים בבידוד חברתי ללא בן או בת זוג ואף ללא חברים ( 2009 ). היבט משמעותי במיוחד של בידוד זה מתבטא בחוסר באינטימיות של המתמודד עם אחר משמעותי. הבידוד החברתי והבדידות לא רק פוגעים בתהליך ההחלמה, אלא מהווים גם גורמי סיכון ידועים לבריאות הגופנית והנפשית.
    
מהספרות המקצועית עולה כי ישנה הימנעות מהשיח והדיון על נושא זה של המטפל ושל המטופל, מה שעשוי להוביל לחשיבה כי נושא איננו קיים או לא חשוב מספיק, או רגיש וטעון מידי על מנת שיהיה (Cort, Attenborough & אפשרי לשוחח עליו בפתיחות. כך למשל, אמביוולנטיות של אנשי המקצוע היסטוריה של התעללות בילדות וטראומה, הערכה עצמית נמוכה בקרב חלק ,Watson, 2001) מהמתמודדים וסטיגמה עצמית, סטיגמה חברתית הרואה במתמודדים א-מיניים, חשש מיחסי כוח דרך מיניות ואינטימיות ועוד מובילים לכך כי ישנה התעלמות, ולעתים הזנחה בנוגע לטיפול בנושאים אלה חוסר ההתייחסות לנושא חשוב זה, עלול ליצור קשיים .(Cook, 2000) במסגרות הטיפול והשיקום
ולפגוע באיכות החיים של המתמודדים ומכאן בתהליך ההחלמה והשיקום שלהם (זיסמן- אילני ורועה, 2010)

כך למשל, במטה-אנליזה שבוצעה על 72 מחקרים הנוגעים לצוות סיעודי-פסיכיאטרי ומיניות בבריאות 
הנפש נמצא כי על אף שמיניות ואינטימיות הינם תחומים קריטיים להתפתחות שלנו כבני אדם ולדרך בה אנו רואים את עצמנו, העיסוק בתחום זה בקרב עובדים בבריאות הנפש הינו זניח. הסיבות לכך נובעות (Quinn & ממספר מניעים: חוסר ידע, עמדות שמרניות וחרדה מעצם השיח על מיניות עם מתמודדים .Browne,2009) גם כלפי יכולתם של מתמודדים לקיים חיים זוגיים ומיניים קיימת סטיגמה רווחת בקרב המתמודדים. עסק בתפיסותיהם וחוויותיהם של מתמודדים עם סכיזופרניה בדבר (McCann,2009) מחקרו של מקאן קשרים אינטימיים משמעותיים. המחקר העלה כי על אף המחלה, מתמודדים אלו הם בעלי יכולת לחשוב, לבטא ולהביע מגוון רגשות, תקוות, שאיפות ומחשבות בנוגע ליחסים אינטימיים ואישיים. על אף הנטייה לחשוב כי מתמודדים יתקשו לבטא מחשבות בנוגע למושג המופשט של אינטימיות, נמצא כי כל המתמודדים במחקר יכלו לבטא היטב ובבירור את האופן בו הם תופסים אינטימיות. הם ביטאו אינטימיות במושגים של אמון, חמימות, ידידות, תמיכה, אכפתיות, נאמנות וחיבה. המרכיב החשוב ביותר של מערכת יחסים אינטימיות היה אהבה אחד לשני, הסלע שעליו יחסים מספקים יכולים להיבנות.
המרואיינים היו גם בעלי מודעות לסיכונים הקיימים ביחסים אינטימיים. לבסוף, נמצא כי בשל הסטיגמה העצמית וההערכה העצמית הנמוכה של המתמודדים, גם תחום האינטימיות נפגע באופן טבעי, ופגיעה זו גם מתחזקת בשל ההתעלמות של גורמי הטיפול והשיקום מתחום חשוב זה.

מחקר נוסף עסק בניסיון להבין כיצד אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה תופסים את המיניות שלהם. המחקר היה מחקר איכותני וכלל 5 נשים ו 5- גברים עם הפרעות בספקטרום הסכיזופרניה שחיו באופן עצמאי בקהילה. משתתפים אלו רואיינו לגבי התחושה הסובייקטיבית שלהם לגבי מיניותם. הממצאים הראו כי אנשים עם סכיזופרניה משלבים מיניות לתחושת העצמי שלהם. למרות שהמחלה משפיעה על היבטים שונים של חיי המין שלהם, משתתפים רבים יכלו לפתח ולשמר מערכות יחסים אינטימיות משמעותיות, כמו גם לבנות הגדרות משלהם ומשמעויות אישיות של מיניות. בנוסף, הם ראו את המיניות .(Volman & Landeen, 2007) והקשר האינטימי כהיבט נוסף של ניהול ההחלמה לכן, ניכר כי התפיסה אשר אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית מוגבלים מבחינה רגשית איננה נכונה (Ware, Hopper, Tugenberg, במקרים רבים, היא אף עלולה לפגוע ולהזיק לתהליך ההחלמה שלהם Dickey, & Fisher, 2007).
   
הקשר בין זוגיות ומיניות והחלמה
השיח על מיניות וזוגיות מהווה חלק משפת ההחלמה והשיקום מעצם קיומו. שיח שכזה מאפשר להביא לידי ביטוי את כל צדדיו ורבדיו הנפשיים והפיזיים של אדם בחייו, זאת תוך התייחסות שלמה והוליסטית לכלל צרכיו ורצונותיו. מהמחקר עולה כי השיח הפתוח בנושא זה בין איש השיקום למתמודד, עשוי, בין השאר:

• לחזק את הזכות ויכולת הבחירה של האדם, הן בהיבט המיני והן בהיבט של ניהול המחלה וההחלמה
• למקד את האדם בכוחות וביכולות שלו לחיות חיים מלאים ומספקים
• לקדם תהליך של חיזוק דימוי וערך העצמי וצמצום ההשלכות של הסטיגמה העצמית
• להנחיל תקווה ואמונה בדבר האפשרות של המתמודד לחיים זוגיים מספקים
• להוביל לשותפות אמתית בין איש השיקום למתמודד בכל הנוגע לניסיון להגשים את שאיפות חייו
    
במחקרים שנעשו בקרב אימהות המתמודדות עם מחלה נפשית, נמצא כי זוגיות והורות במסגרת תא משפחתי מסייעות ליצירת דיאלוג בין חולי לבריאות: מצד אחד, הן מאפשרות חוויה של קבלה עצמית עם המחלה ויכולת לקיימה באופן גלוי ואינטגרטיבי במסגרת הקשר הזוגי. מהצד השני, חווה האם המתמודדת חוויה רבת משמעות של חיזוק הבריאות ובניית עתיד ותקווה דרך המשימות והתפקידים הנורמטיביים המוטלים על אימהות. כל אלו מהווים עבור האם הרגשת ניצחון על המחלה ויצירת המשכיות לחיים. כמו כן, האימהות נחוות כמעניקה אישור לנורמאליות ומהווה הישג והוכחה למסוגלות
של האישה בעיני עצמה ובעיני החברה. באופן זה, תורמת ההורות לשיפור איכות חיים ומקדמת תהליכי .(ההחלמה בר יעקב, 2006)
    
עם זאת, למרות שגישת ההחלמה מהווה היבט חשוב בפרקטיקה של השיקום פסיכיאטרי, ושמה את הדגש כיום על העצמה, חיזוק תפקידים נורמטיביים ככל האפשר וחיזוק האוטונומיה של מתמודדים (שליו, רובינשטיין ווויל, 2012 ), הספרות המחקרית בנושא מועטה יחסית ונראה כי בשטח אין משתמשים בגישת ההחלמה בהיבטים האינטימיים והמיניים של מתמודדים, אשר יכלו להפיק רבות מהגישה בתחום זה.
    
חשיבות המחקר בנושא זה
תחום זה של מיניות וזוגיות בקרב מתמודדים טרם זכה להתייחסות מחקרית נרחבת וכמעט שאיננו נחקר ביחס לתחומי מחקר אחרים בבריאות הנפש. זאת על אף כי נמצא במחקרים בעולם כי אנשי בריאות נפש מעורים ובעלי ידע בתחום המיניות והאינטימיות של מתמודדים, וכן בעלי דעות מתקדמות וחיוביות בנושא .(Kazukauskas & Lam, 2010) זה
המחקרים הקיימים כיום בתחומי הזוגיות והאינטימיות אצל מתמודדים, מתמקדים בעיקר בנושא המיניות, התרופות והפסיכופתולוגיה, והקשר בין שלושת המשתנים הללו.
   
מרבית המחקרים אשר עוסקים באינטימיות ומיניות של מתמודדים, מדגישים את החשיבות בעריכת (McCann, מחקרים נוספים בנושא, בשל המיעוט הבולט של המחקר בתחום חשוב ומשמעותי זה .(2009; SANE, 2009; Volman & Landeen, 2007

סיכום והמלצות לעתיד
קיים צורך חשוב ומהותי בהעלאת השיח בדבר מיניות וזוגיות בקרב מתמודדים. שיח זה מהווה נדבך חשוב בתהליכי ההחלמה והשיקום ועל כן יש להתעמק בו הן מהבחינה המחקרית והן מהבחינה היישומית. על מנת להמשיך ולאפשר שיח ודיון פורה בנושא זה, ישנו צורך חשוב בעריכת מחקרים בנושא על מנת לקדם את גוף הידע הקיים כיום. במקביל, יש לשים דגש במסגרות השיקום והטיפול השונות על השיח בדבר מיניות וזוגיות. ניכר כי כיום נושאים אלו אינם מדוברים מספיק בין המתמודדים לאנשי המקצוע ולא ניתן להם המעמד הראוי למרות חשיבותם הגדולה.
    
מקורות
בר יעקב, ד. ( 2006 ). חוויית הזוגיות ומשמעותה בקרב נשים נשואות המתמודדות עם מוגבלויות
פסיכיאטריות. חיבור לצורך התואר מוסמך, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן.
   
זיסמן-אילני,י' רועה , ד. ( 2010 ). אימהות זוגיות , אינטימיות ומיניות בקרב נשים המתמודדות עם מחלות
.256-239 ,( נפש קשה : השתמעויות לפרקטיקה ולמחקר, חברה ורווחה, ל' ( 2
    
לכמן ,מ. ( 2000 ). נתיבי החלמה של חולי נפש ממושכים. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה ,
האוניברסיטה העברית ,ירושלים.
   
פלג, ת., מזור, י. ( 2012 ). תפקידה של אינטימיות וזוגיות בתהליך ההחלמה וההתמודדות עם הפרעה
פסיכיאטרית.
    
שליו, ע., רובינשטיין, ל., ווייל, ג. ( 2012 ). מיניות במסגרות אשפוז ושיקום פסיכיאטרים: היבטים אתיים.
.134-143 ,( רפואה ומשפט ( 46
     

Borge, L., Martinsen, E.W., Ruud, T. Watne, Q., &Frus, S. (1999). Quality of life,
loneliness and social contact among long-term psychiatric patient. Psychiatric services,
50, 81-84.
    
Cook, J.A. (2000). Sexuality and People with Psychiatric Disabilities. Sexuality and
Disability, ,18(3), 195-206.
   
Cort, E.M., Attenborough, J., Watson, J.P. (2001). An initial exploration of community
mental health nurses’ attitudes to and experience of sexuality related issues in their
work with people experiencing mental health problems. Journal of Psychiatric and
Mental Health Nursing, vol 8, pp: 489–499.
14

Deegan, P. E. (1999). Human sexuality and mental illness: Consumer viewpoints and
recovery principles. Sexuality and serious mental illness, 21-34.

Kazukauskas, K.A., Lam, C.S. (2010). Disability and Sexuality: Knowledge, Attitudes
and Level of Comfort Among Certified Rehabilitation Counselors. Rehabilitation
Counseling Bulletin, Vol 54(1), pp: 15-25.
   
McCann, E. (2009). Investigating mental health service user views regarding sexual and
relationship issues. Journal of Psychiatric and Mental Health Nursing, Vol 17, 251–259.
    
Quinn, C. and Browne, G. (2009), Sexuality of people living with a mental illness: A
collaborative challenge for mental health nurses. International Journal of Mental Health
Nursing, 18: 195–203.
   
Sherbourne, C. D., & Hays, R.D. (1990). Marital status, social support and health
transitions in chronic disease patient. Journal of Health and Social Behavior, 31, 328-
343.
   
SANE Research Bulletin 8:Intimacy and mental illness(February 2009).
Volman, L., & Landeen, J. (2007). Uncovering the sexual self in people with
  
schizophrenia. Journal of Psychiatric and Mental Health Nursing, 14(4), 411-417.
   
Ware, N. C., Hopper, K., Tugenberg, T., Dickey, B., & Fisher, D. (2007). Connectedness
and citizenship: Redefining social integration. Psychiatric services,58,469-474

מתוך מגזין שכולו טוב אוגוסט 2015
לדף הקודםלדף הבא
מכון סאלד
אודותינו שירותים למתמודד אינדקס מטפלים מחלות נפש
שאלות נפוצות מידע למשפחות קופות חולים צפיה בסרט "אמא לא משוגעת"
צור קשר תעסוקה בתי חולים רכישת ספרות מקצועית
הרשמה לרשימת תפוצה חוקים ותקנות ביטוח לאומי העשרה והשתלמויות
פורומים מערכות תומכות משרד הבריאות
© כל הזכויות שמורות ל"פורטל בריאות הנפש בישראל" בניית אתרים | אחסון אתרים