אודותינו שאלות נפוצות צור קשר מידע מתקדם לעובדים הרשמה לרשימת תפוצה פורומים קישורים מומלצים
   
מחלות נפש

חיפוש באינדקס המטפלים

סטיגמות


השפעתה על התמודדות הפרט, המשפחה התנדבות ודרכי התמודדות. מאת: ד"ר אמיר שוורץ
תקציר
עם התפתחות המידע והתפרסותו בעולם יש מקום לדון בסטיגמה במחדש. העולם עובר שינויים מהירים במספר תחומים:
הפצת הידע באמצעות רשתות חברתיות אינטרנט ואקדמיה
תוספת ידע מחקרי עיוני ומעשי המכפיל עצמו כל שנה
שימוש רב יותר ברשתות חברתיות ואחרים להפצת דעות ידע וכו
השפעת מובילי  דעת קהל על אחרים נפוצה יותר
כלים טכנולוגיים רבים של העברת ידע למידה מקוונת וובינרס וכו'  עשוי לצמצם סטיגמות 

המאמר בא להציע דרכי התמודדות בתחום המשפחה הפרט וההתנדבות כגורמים שעשויים לשנות מציאות ולאשפר איכות חיים טובה יותר לעסוקים בנושא
מהי הסטיגמה
מתוך ויקי פדיה
סְטִיגְמָה היא אפיון של אדם'  סטיגמה הי תפיסה של אדם כשונה מאחרים, לרוב באופן הנתפס כשלילי. לדוגמה: האדם בעל הסטיגמה נתפש כאדם רע, חלש, נכשל, מוגבל, בעל מום חולה, ולכן הוא הופך, בעיני החברה מאדם שלם ורגיל לאדם פחוּת-ערך ונחות.
החברות השונות בעולם יצרו אמצעים שונים כדי לסווג את האנשים בכל חברה וחברה, ואת האיפיונים הנתפסים כרגילים וטבעיים לעומת אלו הנתפסים כסטיגמה באותה חברה. כאשר נכנסים למערכת חברתית מסוימת ניתן להבחין כבר ממבט ראשון באיפיונים האישיים ולזהות את "זהותו החברתית" של כל אדם.
השפעת הסטיגמה על הפרט הסוטה פועלת כמעגל קסמים, כמשוב חיובי החוזר ומגביר את התהליך שהוחל בו.  במשוב שלילי החברה מצרה את צעדיו של הסוטה בתחומי הכלכלה, החברה והמשפחה. נסגרות בפניו אפשרויות עבודה, קשריו העסקיים נפגעים ויכולתו לתפקד נפגמת. הוא נתקל ביחס של חשד, איבה, או סקרנות.
סטיגמה היא מאפיין שלילי המקביל בין בעל המאפיין (או הנתפס כבעל מאפיין זה) לבין אחרים. זוהי הדרך בה אנשים בחברה מתייחסים לקבוצה חברתית על פי הסטריאוטיפים והדעות קדומות הקיימות כלפי אותה קבוצה, מקורן של אלו בחוסר ידע ובחוסר הבנה.יש המדגישים את אופייה הסטריאוטיפ של הסטיגמה. סטראוטיפ היא דעה הקושרת בין קבוצה של אנשים (ולא פרט) לבין תכונה אחת או יותר, וכך היא בעצם הכללת יתר. הסטיגמה כרוכה בסטראוטיפים שליליים. אלה קשורים בדעה קדומה, בדחייה ובאפליה. למעשה, יחס זה משקף את הקשר בין הרכיבים הקוגניטיביים (סטראוטיפים), הרגשיים (דעה קדומה) וההתנהגותיים (אפליה) של התגובות המבוססות על קטגוריות.[3]

הסטיגמה מהווה את אחד המרכיבים המרכזיים בפיתוח רגשות שלילים כלפי אוכלוסיות שונות. אוכלוסיות אילו כוללות: קשישים, נכים פיזית, נכים שיכלית, ונכים נפשית? בנוסף הסטיגמה באה לשרת את קבוצות השולטים או  הרוב תוך התייחסות שלילית למיעוטים ואנשים בעלי נטיה מינית שונה.
אצל אנשים ניפגעי הנפש הסטיגמה מורכבת יותר ואף מועצמת. הסטיגמה הינה אצל המטופל ובני משפחתו המטפל שאינו מאמין במטופל ( חלק ניכר לפי מחקרים) והקהל הרחב הניזון ממקורות מידע שונים וחלקם מגמתיים.
כתוצאה מהסטיגמה האדם ניפגע הנפש לא משתלב, לא מצליח למצוא עבודה, לא מתחבר חברתית, ולבסוף נמצא בעולם פחות מקבל, דוחה. המשמעות הינה גלישה  לדכאון חוסר משמעות בדידות והתכנסות למחלת נפש עמוקה יותר. ומכאן צמצום הסטיגמה קבלת השונה מובילה לתהליכים הפוכים.
כדי להתמודד עם סטיגמה יש לעבור תהליכים פרטניים קבוצתיים קהילתיים וציבוריים.
מערכות החינוך, בריאות ורווחה  אינן מכירות את תחום בריאות הנפש ואנשים עם מוגבלות בצורה מקצועית מסיבות שונות. חלקן נובע מדעה קדומה. דעה קדומה שלילית כלפי מחלות נפש אוטיזם הפרעות אישיות יוצרות תחושת דחיה וחוסר קבלה אצל המתמודד משפחתו וחבריו.
הגורמים לסטיגמה וההדרה:
1. חוסר ידע
2. דעות קדומות
3. פרסומי: רדיו, טלביזיה סרטים,  רשת, אינטרנט ועיתונות
מה גורמת הסטיגמה:
1. חוסר רצון של המטופל להשתלב וזאת בעקבות תחושת דחיה ודכאון של המטופל
2. אי קבלת טיפול הולם ובעקבותיו צמצום שיקום  ואי מתן שיקום למטופל
3. דחיה ונטיה לסגת של בני המשפחה המתמודדת לקבל ולהציע שירות
4. קשי לפנות לקבלת טיפול של המטופל
5. נזק מתמשך ובלתי הפיך של המטופל ובני משפחתו.
6. חוסר רצון של מטפלים ומתנדבים לעבוד עם אוכלוסיה זו.

הדרך להתמודד עם סטיגמה בתחום בריאות הנפש  בנויה על מספר רבדים:
1. למידה והתחברות לנושא 
2. צמצום אי הודאות בנושא 
3. שילוב עם מקצועות אחרים ושיתוף פעולה
4. התקרבות לתחום ולמידה פרטנית על הנושא מול מתמודד איש משפחה
5. התחברות למסגרות העוסקות בנושא
המחקרים מוכיחים שאם את\ה מתחבר לנושא מתקרב לאדם שיוצר אצלך סטיגמה אתה עשוי לשנות גישה משלילי לנייטרלי ואף לפתח גישה אוהדת כלפיהם.
 תחום שינוי העמדות שאותו פיתח פרופסור קורט לוין מביא את היכולת לשנות עמדות למציאות ממשית ואחרת 

בן משפחה ניפגע נפש והשפעתו על המשפחה
האם בריאות הנפש משפיעה על היחסים בתוך המשפחה? 
הסקר, שהיה אנונימי, הושק ביום הבריאות העולמי לבריאות הנפש, הראה כי למעלה מ -80% מהחולים שתנאי בריאותם הנפשית השפיעו לרעה על משפחתם.
מחלת נפש יכולה להיות תקופה כואבת וטראומטית מאוד לכל המשפחה, ויש לה השפעה עצומה על המרכיבים: המשפחתיים, החברתיים, הפיננסיים והרגשיים של המשפחה. כשמדובר במחלת נפש, ההשלכות הרגשיות וההתנהגותיות של בני המשפחה מתעלמות מהקשי במידה רבה. ברור כי בעיות בריאות הנפש של אנשים, יש להן  השלכות על אחרים בתוך הרשתות החברתיות, ובמציאות היום יומית בעיקר בקרב המשפחה שלהם.
הקשיים הם:  בבעיות נפשיות (מיגרנות, אובדן תיאבון, עייפות, נדודי שינה), בעיות קוגניטיביות ורגשיות (חרדה, דיכאון, אשמה). , פחד, כעס, בלבול) וצרות התנהגותיות (שינויים בגישה, נסיגה חברתית).
על פי מחקר שוודי, מחצית מבני המשפחה טענו כי פיתחו בעיות פסיכולוגיות או חברתיות (כגון בעיות שינה ודיכאון) משלהם עד כדי כך שהם זקוקים גם לעזרה ולתמיכה.
עם זאת, בעוד ההשפעה של מחלת נפש קלה  על משפחות היא לא ברורה במידה רבה, התוצאות הן מאוד בולטות  לאלה שסובלים ממחלת נפש  מוכרת וקשה. אלו שנסקרו על ידי קבוצת פריורי דיווחו שהרגשות וההתנהגויות שלהם מעמידים "לחץ נוסף" על המשפחה שלהם. חולה אחד דיווח כי: "ההתמכרות שלי השפיעה על כולם הקרובים אלי". עוד הזכיר כי הם "מבודדים את משפחתם" וחלקם אף דיווחו על אלימות גופנית כלפי בני משפחתם. כמעט כולם ציינו כי יקיריהם הפכו  נסערים ומודאגים מהם.
תחום נוסף שהודגש על ידי הסקר הוא ההשפעה שיש לבריאות הנפש על ילדי החולה. ילדים הם לעתים קרובות צעירים מדי כדי להבין את ההשלכות של מחלת נפש מתקשים להבין מדוע ההורה שלהם הוא לא טוב או מתנהג באופן יוצא דופן. לכן, רבים נוטים להאשים את עצמם ולגדול מרגיש שונה, בודד, ומבודד. בסופו של דבר זה עלול להוביל את הילד לפתח בעיות פסיכולוגיות, התנהגותיות, חברתיות משלהם.
חיי משפחה יכולים להיות מעורערים ובלתי צפויים כמו הצרכים של חולה שהפכו להיות בעל חשיבות עליונה. מחקרים מראים כי מספר גדול של בני משפחה נאלצו, בהזדמנות אחת או יותר, לעזוב את עבודתם, בעוד אחרים אמרו שהם היו צריכים לוותר על עיסוקיהם פנאי. החיים החברתיים הם בדרך כלל הראשונים להפגע כפי שהם עשויים להרגיש עצבניים  על הזמנת אנשים לתוך הבית שלהם מתקשים להיפתח לאנשים על הבעיות של קרוביהם.
ד"ר ניאל קמפבל, פסיכיאטרית יועצת בקבוצת פריורי, אמרה: "קל לבני משפחה להרגיש אשמה או להאשים את עצמם בבריאותם הנפשית של קרובי משפחה, במשך זמן רב ההורים וההורים האחרים היו מוקד האשמה להתרחשות של בעיות פסיכולוגיות.  זה היה במידה רבה בשל התיאוריה הפסיכואנליטית המוקדמת של פרויד, אשר קובעת בעיות בבגרות הן בשל חוויות ילדות מוקדמות. תיאוריות פסיכולוגיות אחרות התפתחו מאז, וכעת אנו יודעים כי למשפחה אכן יש תפקיד חשוב  בהחלמת קרוביהם.
זה תמיד היה ברור לנו , עד כמה מחלה והתמכרות יכול להשפיע על המשפחה של המטופל. סקר זה היה מצוין בהתוויית התחומים העיקריים ומערכות היחסים המושפעות. בעקרון אנחנו תמיד מנסים לטפל בגישה הוליסטית, כך שהמשפחה תמיד מעורבת ומבינה מה קורה.

 עקב הסטיגמה הקשה כלפי ניפגעי נפש המשפחה נדחקת למציאות עגומה של בדידות ,חשש לפנות לקבל עזרה.  המציאות הסטיגמטית יוצרת החמרה של המצב ואי פניה לקבלת טיפול לפני שהמצב מתדרדר ומגיע לאישפוז.  
התנדבות

אחד הדרכים להתמודד עם סטיגמה הינה עידוד התנדבות בתחום בריאות הנפש 
 ההתנדבות בעולם של בריאות הנפש אינה מפותחת דיה מסיבות שונות הכוללות: סטיגמה, חוסר נגישות, קשי בתחומי עבודה שונים חשש מהשונה.
עולם ההתנדבות עשוי לתת משמעות חדשה למתנדבים ומנודבים במספר מישורים:
צמצום הסטיגמה
העשרת עולמו של המתנדב
חשיפת המנודב לעולם ערכי מסודר
צמצום הבדידות ויצירת משמעות 
הגברת החשיפה של המסגרות המטפלות ומתן תוכן משמעותי למתנדב והמסגרת
יצירת מערכת תומכת למסגרת למתנדב והמתמודד
כדי שנוכל לתת מענה הולם לצרכי המתנדב והמסגרת יש לשים דגש על הנושאים הבאים:
איתור מתנדבים והכשרתם
הכנת המסגרת לקליטת מתנדבים
התאמת מתנדבים למנודבים מותאמים
ליווי מקצועי לפתרון בעיות שעולות בעבודת ההתנדבות
יצירת מחויבות של המתנדבים למנודבים ולמסגרת
שיווק אינטרנטי וברשתות החברתיות
פרסום הצלחות  והגדלת מאגר המתענינים.

שירותים הניתנים בישראל

השימוש בעולם האינטרנט בא לידי ביטוי ומאפשר  להרחיב ידע מה שמקדם את צמצום הסטיגמה. פיתוח השירותים הנו חלק מהתופעה של פתיחות ופניה לקבלת טיפול ושיקום בתחום.
בישראל  מאז שני עשורים התפתחו  מגמות חיוביות בתחום השיקום. המדיניות של משרד הבריאות קידמה שינוי מגמה בעקבות ארצות הברית ומדינות מערב אירופה.
בישראל התפתחה רשת שירותים נרחבת בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש בתחום  הטיפול האמבולטורי המרפאתי.
השרותים הניתנים בארץ הם מגוונים החל מבתי חולים פסיכיאטריים, מחלקות אשפוז בבתי חולים כלליים עד לטיפול בקהילה.
השירותים בקהילה כוללים:
שירותי דיור, הוסטלים דיור מוגן לגווניו . המערכת הופרטה ומשרד הבריאות מפקח ורגולטור על מסגרות אילו.
שירותי תעסוקה החל ממפעלים מוגנים והמשך בתעסוקה נתמכת והשתלבות בשוק החופשי
שירותי מרפאה ניתנים על ידי קופות החולים ממומנים על ידי משרד הבריאות או באמצעות שירותים קנויים. 
שירותי פנאי ואחרים משלבים במסגרות נורמטיביות 
העולם החרדי החל לצרוך שירותים בעקבות צמצום הסטיגמה וכניסת מטפלים ומערכות תואמות תרבות למסגרות שלהם.

סיכום

שילוב של כלים טכנולוגיים, שינוי בחשיבה מגדרית וסקטוריאלית, תוספת והפצת המידע ברמות שונות, הכרת המציאות החדשה עשויים  לצמצם את הסטיגמה וליצור מציאות טובה יותר לאנשים ניפגעי נפש ובני משפחתם.  ישנם הרבה מאמרים מחקרים ואתרי אינטנרנט בעולם העוסקים בתחום הסטיגמה

כתב:
ד"ר אמיר שורץ
יועץ תוכן לפורטל בריאות הנפש בישראל
 www.mh-israel.co.il

לדף הקודםלדף הבא
מכון סאלד
אודותינו שירותים למתמודד אינדקס מטפלים מחלות נפש
שאלות נפוצות מידע למשפחות קופות חולים צפיה בסרט "אמא לא משוגעת"
צור קשר תעסוקה בתי חולים רכישת ספרות מקצועית
הרשמה לרשימת תפוצה חוקים ותקנות ביטוח לאומי העשרה והשתלמויות
פורומים מערכות תומכות משרד הבריאות
© כל הזכויות שמורות ל"פורטל בריאות הנפש בישראל" בניית אתרים | אחסון אתרים