מגפת הקורונה וההשלכות שלה הפכו את כולנו לפגיעים
יותר לתחושות חרדה ודכאון. חשוב שלא להישאר לבד עם מצוקה רגשית, כיוון שלאורך זמן
הדבר עשוי לגבות מחיר כבד. היום יש מגוון גדול של טיפולים רגשיים, שרובם מתנהל
בישיבה על ספה, והחדשות הן שאפשר גם לטפל בבעיות באמצעות ריצה. טיפול בריצה הוא תחום חדש המתפתח בארץ,
אך מוכר בארה"ב כבר משנות ה-70. הוא פותח לראשונה ע"י הפסיכיאטר תדאוס
קוסטרובלה שבעצמו עבר תהליך שיקום מאירוע לב באמצעות ריצה. הוא החל לרוץ עם
המטופלים שלו והקים קבוצות טיפול בריצה.
בטיפול בריצה הדגש הוא על הנפש ועל התהליכים
הרגשיים, כאשר הריצה היא אמצעי לאיזון גוף-נפש. מטרת הטיפול בריצה היא לאפשר דרך הגוף עיבוד
קשיים נפשיים והוא נעזר ביתרונות שיש לריצה על
הגוף. ריצה טיפולית חופשיה מתחרות ובכך היא גם שונה מאימון ריצה
"רגיל" בו בדרך כלל הדגש הוא על הצד הפיזיולוגי והתמקדות ביעדים כמו קצב
ומרחק.
מעבר לכך, לעצם הפעילות הגופנית יש השפעה עצומה
על ההרגשה – היא תורמת להעלאת רמת האנרגיה, האופטימיות והשמחה. השיפור הפיזי שנוצר
כתוצאה מפעילות גופנית עוזר בהשגת תחושת ביטחון עצמי, הערכה עצמית ומסייע במניעת
מחשבות שליליות. כך שבטיפול בריצה בד ובבד משפרים את הכושר הגופני, את החסינות
הנפשית וגם משיגים התקדמות בתחומי חיים נוספים.
טיפול בריצה מגובה במחקרים רבים בהם נמצא שריצה
מפחיתה דיכאון וחרדה באופן משמעותי, משפרת את התפקוד ואת איכות החיים. נמצא
שמטופלים בדיכאון , חרדה והתמכרויות שהחלו טיפול בריצה, הצליחו להוריד
במינון תרופות ואפילו להפסיק. אפילו רצים
ללא בעיות פסיכולוגיות מיוחדות נוהגים לאמר שהריצה היא הפסיכולוג שלהם.
יש לתופעה הרגשית המתעוררת אחרי ריצה הסבר מדעי. בזמן
ריצה מתרחשת עלייה ברמת האנדורפינים, המדמים תחושת אופוריה וגורמים לנו תחושה טובה
ורוגע. מוליכים עצביים נוספים המופרשים
בזמן ריצה הם הסרוטונין ודופמין . הסרוטונין
מייצב את מצב הרוח, מסייע לשכך פעילות יתר ואימפולסיביות. דופמין מעלה קשב
וריכוז, מעלה את מצב הרוח, מעורר מוטיבציה ומשרה תחושה של אופטימיות והנאה.
בספר "הניצוץ" של ג'ון רייטי (2010) מוצג
מחקר על ההשפעה של אימון גופני כטיפול בדיכאון קליני שנערך על ידי מייקל באביאק ועמיתיו. 156
משתתפים עם דיכאון קליני חולקו ל-3 קבוצות: הראשונה נטלה תרופות נוגדות דיכאון,
השניה נטלה תרופות בשילוב אימון אירובי, 3 פעמים בשבוע והשלישית רק התאמנה פעילות
אירובית, 3 פעמים בשבוע.
בסוף ארבעה חודשים של מעקב, מעל ל-30 מהמטופלים
(60%) מכל קבוצה כבר לא חוו סימפטומים של דיכאון. כלומר, שיעורי ההצלחה היו גבוהים
וזהים בכל הקבוצות.
במהלך חצי שנה נוספת, בדקו כמה מאלו שהחלימו,
נסוגים חזרה לדיכאון וראו דבר מרתק: בקבוצה הראשונה, קבוצת הטיפול התרופתי בלבד -
38% מתוך ה-30 נסוגו חזרה לדיכאון. בקבוצה השנייה שעשתה ספורט ונטלה תרופות, 31%
מתוך ה-30, נסוגו. בקבוצה השלישית, קבוצת האימון, רק 9% מתוך ה-30 הראו שוב סימנים
של דיכאון. כלומר, האפקט נשמר לאורך זמן.
ריצה טיפולית מתאימה מעל גיל 12 לכולם. כל אחד
בדרכו שלו ועל פי מטרותיו. הפעילות הספורטיבית מותאמת למצבו הגופני של המטופל.
התהליך מותאם גם לכאלה שמעולם לא רצו
בעבר, ומעוניינים לעשות שינוי פיזי ומנטלי. הריצה הטיפולית יכולה לעזור בהתמודדות
עם משברי חיים ומעברים, דיכאון, חרדה, בעיות ביחסים בינאישיים, משקל ודמוי גופני,
קשיי קשב וריכוז, בדידות ותחושת חוסר משמעות.
בטיפול בריצה
המפגשים מתקיימים ברובם בשבילי ריצה ובמסלולים בטבע. הרעיון הוא להפוך את הריצה
לחלק משגרת היומיום, כאשר הכושר נבנה בהדרגה ומותאם אישית למטופל. המטפל והמטופל
הולכים או רצים יחד בקצב נוח המאפשר שיחה. זו יציאה וחשיבה
אל מחוץ לקופסא המאפשרת התבוננות נוספת ותקשורת פתוחה וחופשיה יותר. המטפל
בריצה מתפקד בו זמנית כפסיכותרפיסט וכמאמן ריצה. המטפל נוכח בכל קושי, מחשבה אתגר
ומסייע להתמודד עם הקשיים שעולים
מגי לוי, מטפלת בריצה
Magilevy85@gmail.com