אודותינו שאלות נפוצות צור קשר מידע מתקדם לעובדים הרשמה לרשימת תפוצה פורומים קישורים מומלצים
   
מחלות נפש
חיפוש באינדקס המטפלים
קבל/י עידכונים כל פעם שאעדכן את הבלוג שלי בפוסט חדש.

מידע על מחלות נפש


הפרעות אכילה הן קבוצת מחלות נפש המופיעות בסיווג המחלות הפסיכיאטריות. המכנה המשותף להפרעות האכילה לסוגיהן הוא החרדה מהשמנה ומאיבוד השליטה באכילה. על-פי רוב, ההפרעה קיימת בגיל ההתבגרות, אולם היא יכולה להימשך גם לאחר מכן.  בין הפרעות האכילה הקיימות יש שתי הפרעות מרכזיות, ובהן יתמקד מסמך זה, אנורקסיה נרבוזה ובולמיה נרבוזה.
מתוך אתר הכנסת    

1. הפרעות אכילה
     

הפרעות אכילה הן קבוצת מחלות נפש המופיעות בסיווג המחלות הפסיכיאטריות. המכנה המשותף להפרעות האכילה לסוגיהן הוא החרדה מהשמנה ומאיבוד השליטה באכילה. על-פי רוב, ההפרעה קיימת בגיל ההתבגרות, אולם היא יכולה להימשך גם לאחר מכן. 
בין הפרעות האכילה הקיימות יש שתי הפרעות מרכזיות, ובהן יתמקד מסמך זה, אנורקסיה נרבוזה ובולמיה נרבוזה.
אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה המאופיינת בהרעבה רצונית ובמצב תזונתי ירוד. הקריטריונים האבחנתיים לאנורקסיה נרבוזה הם, בין השאר, סירוב לשמור על משקל גוף בטווח הנורמה על-פי הגיל והגובה; פחד רב מהשמנה, למרות מצב של תת-משקל; הפרעה בתפיסת הגוף ומשקלו; אי-שביעות רצון מתמדת מהמראה החיצוני והכחשת חומרתו של התת-משקל. ההפרעה היא כרונית בקרב כרבע מהלוקות בה. בין המחלות הפסיכיאטריות, שיעור התמותה מאנורקסיה נרבוזה הוא מהגבוהים ביותר, ועומד על 8%–20%.
בולמיה נרבוזה היא הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפי זלילה של כמויות מזון גדולות מאוד בזמן קצר, המלווים בהקאות. משקלן של הסובלות ממחלה זו הוא על-פי רוב בתחום הנורמה או שהוא משקל עודף. הקריטריונים האבחנתיים לבולמיה נרבוזה הם, בין השאר, אובדן השליטה באכילה בזמן התקף האכילה; התנהגות חוזרת ונשנית למניעת עלייה במשקל הגוף, כגון הקאות, שימוש במשלשלים, במשתנים או בתרופות אחרות, צום או פעילות גופנית מופרזת; עיסוק מופרז במראה הגוף ובמשקלו.
  
2. נתונים
       
במשרד הבריאות אין מידע מדויק על מספר הלוקים בהפרעות אכילה, כיוון שחלק גדול מהאוכלוסייה הלוקה בהפרעות אלו אינו ניגש לטיפול או ניגש לטיפול באופן פרטי. על-פי הערכות של אנשי המקצוע, בארץ ובעולם סובלים מאנורקסיה נרבוזה 0.5%–1% מכלל הנשים ו-0.2% מהגברים; כ-3%–4% מהנשים וכ-0.5% מהגברים סובלים מבולמיה נרבוזה. 5% נוספים סובלים מהפרעות אכילה בלתי מסווגות. 
בקהילה הרפואית יש הסכמה כי שיעור הלוקות בהפרעות אלה בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט גדל והולך, וכיום התופעה קיימת אף בקרב קבוצות אוכלוסייה שלא סבלו ממנה עד כה: בעבר הפרעות אכילה היו שכיחות בישראל בקרב נשים יהודיות צעירות וחילוניות, ואילו כיום מספר הלוקים בהן גדל גם בקרב גברים, ערבים, חרדים ונשים מבוגרות שלקו במחלה בצעירותן.
מהמידע של משרד הבריאות עולה כי הנתונים בשנים האחרונות מצביעים על 5% תמותה בקרב חולים באנורקסיה.
במשרד הבריאות מציינים כי יש שיעור גבוה של תחלואה כפולה (בעיקר עם הפרעות אישיות, הפרעות חרדה והפרעות אפקטיביות ) בקרב הלוקים בהפרעות אכילה. בשל שילוב נפוץ זה אין נתונים על מספר המאושפזים בגין הפרעות אכילה לעומת מספר הלוקים בהפרעה זו ומאושפזים בגין הפרעות נפשיות אחרות, שנלוות לה.  
  
3. טיפול בהפרעות אכילה כחלק מתחום בריאות הנפש במערכת הבריאות הממלכתית
           

הטיפולים בהפרעות אכילה הם חלק מהטיפולים הניתנים כיום במסגרת תחום בריאות הנפש. מערכת שירותי בריאות הנפש בישראל פועלת בנפרד משירותי הבריאות הכלליים מבחינת מימון, תכנון, ארגון, ומקום מתן השירות.  משרד הבריאות אחראי לקביעת מדיניות בתחום בריאות הנפש וליישומה.
מאחר שתחום בריאות הנפש נמצא באחריותו של משרד הבריאות ולא של קופות-החולים, ואינו כלול בסל שירותי הבריאות, יש עמימות מסוימת לעניין גורמי הטיפול בהפרעות אכילה, כיוון שלהפרעות אלו יש, נוסף על ההיבט הנפשי, גם היבט גופני. למשל, במערכת הבריאות לעתים מתמודדים עם השאלה מי אחראי לממן את האשפוז בגין אנורקסיה, קופת-החולים או משרד הבריאות. במשרד הבריאות יש הסבורים כי האחריות לטיפול בבעיות גופניות שונות שנגרמו מהפרעות אכילה בעלות אבחון פסיכיאטרי, היא של קופות-החולים.  קושי זה עלול לגרום במקרים מסוימים אף לעמימות בנוגע לכללי הזכאות לקבלת השירותים ולהשפיע על האפשרות לממש את הזכות לטיפול.
      
4. טיפול בהפרעות אכילה
     
הטיפול בלוקים בהפרעות אכילה מחייב טיפול משולב של צוות רב-תחומי, שבו, בין השאר, רופא פנימי, קרדיולוג, פסיכיאטר או פסיכולוג, תרפיסט משפחתי, עובדת סוציאלית, דיאטנית, אחות, מדריך לאימון גופני, גינקולוג, אנדוקרינולוג ועוד.
לטיפול בהפרעות אכילה שלושה מרכיבים מרכזיים:
 
א. טיפול רפואי, שמטרתו שיפור המצב הגופני הירוד של החולה על-ידי העלאת משקל הגוף וטיפול בסיבוכים רפואיים שנוצרו.
 
ב. טיפול פסיכולוגי, המורכב מטיפול פרטני בהפרעות פסיכולוגיות, כגון עיוות בתפיסת הגוף והערכה עצמית נמוכה, וכן תרפיה משפחתית, לשיקום היחסים ולמתן כלים להתמודדות עם בעיות במשפחה.
 
ג. טיפול דיאטני, שעיקרו פיקוח על מצבו הגופני של החולה, הגדלה הדרגתית של מספר הקלוריות הנצרכות וכן הקניית הרגלי אכילה נכונים.
 
הפרעת אכילה היא הפרעה נפשית המתבטאת באכילה בלתי-סדירה הגורמת לנזקים גופניים. להפרעות אכילה השפעה ניכרת על כל תחומי החיים - החל מבעיות פיזיות, רגשיות ועד בעיות רוחניות ונפשיות. הפרעות אכילה הן תוצאה של שילוב בין גורמים שונים - גנטיים, ביולוגיים, משפחתיים, פסיכולוגיים וחברתיים-תרבותיים. זה מכבר ידוע כי הפרעות אכילה הן בעיות מידרדרות והולכות והן טומנות בחובן גם סכנת מוות.
           
על פי נתונים של שרות הבריאות הציבורי בארצות הברית, למעלה מ-7 מיליון נשים ברחבי העולם סובלות מבעיות אכילה ומהפרעות אכילה. במהלך מחזור חיים של אדם, העריך השירות שכ-50 אלף ימותו כפועל יוצא של הפרעת אכילה. הפרעות אכילה תוקפות ללא הבחנה בין צבע או מעמד. הן נפוצות בכל שכבות הגיל, והטווח המוגדר כבעייתי נע בין 12 ל-41 שנים.
           
הפרעות אכילה הן עניין גופני- נפשי מורכב ומאופיינות בהתעסקות טורדנית עם משקל ורזון. הפרעות אכילה מצויות יותר בקרב נשים בשל הייחוס הרב לערך הנרקיסיסטי של נשים לרזון ויופי. מטופלות עם הפרעות אכילה מביאות איתן את גופן, סבלן, ואת הסיפור המוקדם של חייהם, כאילו הוא רשום על גופן. באופן זה, מצוקות הנפש מוצאות ביטוי דרך הגוף בהיעדר הפנמה של מערכות הרגעה.
     
הפרעות אכילה הן שפה של הגוף המבטאת צרכים בקביעת גבול, צרכים נרקיסיסטים של יופי ורזון וצורך במיוחדות.
הפרעות אכילה מייצגות קשיים רגשיים הקשורים בגדילה, במשימות ההתבגרות, בלקיחת אחראיות, בהתפתחות מינית ובקשיים בגיבוש זהות מינית נשית.
         
החוויה של הסובלת מהפרעת אכילה עשויה להתפצל לתחושה של נשיות פגומה וקושי להתחבר לגופה, מחד, ולמשאלה להיבחר כאישה ראויה ואהובה, מאידך. בכך נעשה פיצול בין השכל לגופני.
          
הפרעות אכילה הינן ביטוי התנהגותי לחוסר היכולת לבטא במילים מחשבות ותחושות, הן ביטוי לקושי להכיל ולווסת דחפים או להתמודד עם אי שקט וחרדה. לעיתים הפרעות אכילה עשויות להעיד על סודות מסוימים, כגון אונס, אלימות, ניצול מיני במשפחה, אלימות פיזית ונפשית. הרעב הרגשי והגועל העצמי אז עשויים להיות מושלכים לעבר עיסוק יתר במזון ובמשקל.
 
תהליך האבחון
תהליך האבחון של סוג ההפרעה ממנו סובל/ת המטופל/ת ודרגת חומרתה נעשה באמצעות סדרת ראיונות קליניים והעברת שאלונים.
 
הפרעות אכילה היא התנהגות כפייתית כלפי אוכל, המתבטאים בדפוסי התנהגות הרסניים, המשפיעים באופן שלילי על הבריאות הפיזית והנפשית של החולים בה.
הפרעות אכילה מבטאות סימפטום של בעיה או בעיות נפשיות, הבאות לידי ביטוי בהרס עצמי דרך הגוף. לא ניתן להגדיר גורם אחד להפרעה אלא שילוב של גורמים כגון גורמים התנהגותיים, פסיכולוגיים, רגשניים וביולוגים למחלה.
איאנורקסיה נרבוזה היא סוג של מחלה המתבטאת בהרעבה עצמית ומצב תזונתי ירוד. הלוקים בהפרעה זו חוששים מהשמנה ונוטים לחוש שמנים למרות שהם בתת משקל, ויכולים להגיע עד מקרים קיצוניים של מוות.
בבולימיה נרבוזה היא הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפי זלילה של כמויות אוכל גדולות בזמן קצר, ולאחריהם נעשים מאמצי התרוקנות והטהרות מהקלוריות, לרוב באמצעות הקאה מכוונות או על ידי חומרים משלשלים או פעילות גופנית מופרזת או צום, או חומרים משתנים או שילוב בניהם.
ישנם בולמים המשתמשים בשילוב של אנורקסיה נרבוזה, לרוב הם יכולים לצום בצורה קיצונית ואח"כ להיות בהתקף, זלילה והקאה.

אכילה כפייתית
הפרעת אכילה – גורמים
הגורמים להפרעות האכילה הם מרובים, אחד הנושאים הגורמים בבסיס הפרעות האכילה הוא המרכיב הפסיכולוגי שגורם פעמים רבות לאכילה רגשית – אכילה בשל  דיכאון, דימוי עצמי, חוסר ביטחון, הרגשת חוסר ערך או בעיות בזהות, וקושי בתיעול הרגשות.
מומחים רבים מייחסים להפרעה זו השפעה של לחץ תרבותי, ומתח, שגם נחשב לגורם של התפתחות הפרעות אכילה. מחקרים מראים שילדים כבר בגיל חמש מראים סימנים של מתח המיוחס להפרעות אכילה.
ישנן גישות המייחסות את הגורמים להפרעות אכילה של המרכיב המשפחתי, בעיות הנגרמות כתוצאה מהדינאמיקה המשפחתית, ובמיוחד הקשר בין ההורים לילד. הקושי בבעיות של הפרעת אכילה היא לגלות את המחלה. הן בשל ההכחשה וההסתרה מצד החולה, והן בשל חוסר רצונו של החולה לשתף פעולה.
לכן לאבחון הבעיה יש מימד חשוב בטיפול. אבחון המחלה נעשה ע"י גורמים רפואיים מוסמכים של פסיכיאטר, בדיקות רפואיות פיזיולוגיות, בדיקת ממד מסת הגוף ועוד. טיפול אנורקסיה נרבוזה יהיה שונה באבחנה ובטיפול של טיפול בולימיה נרבוזה או טיפול באכילת יתר.

הפרעות הטיפולים

• רפואה- הטיפול הפסיכיאטרי כולל אבחון וייעוץ פסיכיאטרי סדיר, במהלכו ניתן במידת הצורך , טיפול תרופתי מתאים.
• פסיכולוגיה – ישנה מומחיות ספציפית לטיפול בהפרעות אכילה בשיטות פסיכו- דינמיות וקוגניטיביות- התנהגותיות וטיפול באומנויות.
• תזונה- הטיפול התזונתי  הוכח כגורם משמעותי בטיפול בהפרעות אכילה. הטיפול התזונתי כולל בניית תוכנית תזונתית בריאה ומאוזנת , הקניית כלים התנהגותיים- קוגניטיביים, כדי לאפשר שליטה על התנהגויות האכילה , ומעקב אחר בדיקת הדם ומצבו/ה הבריאותי של המטופל.
• תמיכה משפחתית- המשפחה מהווה חלק בלתי ניפרד מההליך השיקומי של המטופל\ת וזאת במקביל להליך השיקומי של המטופל.
• קבוצת פסיכודרמה- סדנא המקיימת בתוך מרחב טיפולי מוגן ומאפשרת התבוננות ועבודה סביב הפרעת האכילה דרך הכלי הדרמטי, המשלב שימוש במשחקי תפקידים, כתיבה וחומרים נוספים מעולם הדרמה והתאטרון.
• קבוצת הורים : יש פעילות ותוכנית הדרכה ותמיכה להורים לילדים עם הפרעות אכילה.
מטרות הקבוצה : הקניית ידע, הדרכה ותמיכה להורים, בהתמודדות עם הפרעת האכילה של ילדם.
 טיפול
הטיפול בהפרעות אכילה הוא המיקוד באוכל, ע"י האוכל האדם שולט בחייו, יכול לדכא רגשות או לחסום רגשות או להתנחם באוכל, אך האוכל אינה הבעיה, האוכל הוא הסימפטום לבעיות פסיכולוגיות בסיסיות יותר.
לכן הטיפול בהפרעת אכילה מחייב שילוב של פעולות על ידי צוות רב תחומי שיכלול רופא פנימי, אנדוקרינולוג פסיכיאטר או פסיכולוג, קרדיולוג, עובד סוציאלי, תרפיסט משפחה ודיאטנית. השילוב של הטיפול כולל, טיפול רפואי שמטרתו שיפור המצב הגופני וטיפול בסיבוכים רפואיים.
טיפול פסיכולוגי, הכולל טיפול פרטני בהפרעות כגון דימוי עצמי נמוך, תפיסת גוף מעוות וכו'. ויחד עם תרפיסט משפחה שמטרתו לתת כלים להתמודדות עם בעיות הורים ילדים ביחס למחלה ובכלל. וטיפול דיאטני שמטרתו להעניק הרגלי אכילה נכונים.
בטיפול הפסיכולוגי ישנם מספר גישות לטיפול, הגישה הנרטיבית, הגישה ההוליסטית, הגישה הקוגניטיבית התנהגותית ועוד.
 
סימני האזהרה של הפרעות האכילה הם כדלהלן:
אצל האנורקטית הפעילות הגופנית מוגברת באופן כפייתי, הן כדי לשרוף קלוריות והן כדי לדכא את התיאבון, ולא אחת היא מבקשת מהמורה "מתכונים" לפעילות גופנית מוגברת
האנורקטית תופסת את ממדי גופה באופן מעוות. היא תמיד תתייחס לעצמה כ"שמנה" גם אם היא מצויה בתת-משקל, ואף תתנהג בהתאם (לדוגמה: בטיולים היא תחשוב שאינה מסוגלת להיכנס דרך פתח כלשהו בגלל "ממדיה הגדולים", על-אף שכל השאר עוברים בקלות מבעד לפתח))
גם כאשר הרעב מציק לה היא לא תאכל. היא עשויה להתעסק בהכנה ובהגשת מזון לזולת כפעילות הגורמת לה סיפוק, כאשר היא עצמה מצליחה לעמוד בפיתוי ואינה "נשברת".
היא נוהגת לשתות תה צמחים או משקאות חמים אחרים הגורמים לדיכוי הרעב.
האכילה של כמויות המזון הקטנות מאוד נמשכת אצלה זמן רב: היא חותכת את המזון לחתיכות קטנות ועל-ידי כך מאריכה את משך הארוחה.
הבולמית יוזמת הקאות בעקבות התקף זלילה לשם "היטהרות", ונוטה לעתים להשתמש באמצעים משלשלים.
כאשר הסביבה לוחצת, האנורקסית והבולמית מנסות להסתיר את התופעה, הן על-ידי אימוץ התנהגויות מסוימות והן על-ידי אמירת שקר. הן גם נוהגות להעלים את המזון כדי שהסביבה תחשוב שהן כבר אכלו
       
בסיכום
 
אם יש לך הפרעת אכילה, ייתכן שלהאמין שלהיות רזה הוא המפתח להיות מאושר\ת, או שאם את\ה יכול\ה לשלוט במה שאתה אוכל, את\ה תהיה מסוגל\ת לשלוט בחיים שלך.
אבל האמת היא שאושר, ביטחון עצמי, והעצמה אישית מגיעים מכך את\נ מקבלים את עצמכם בגלל מי שאתם באמת.
זה אפשרי רק עם התאוששות פנימית.
התגברות על הפרעת אכילה כרוכה בגילוי של מי שאתה מעבר להרגלי האכילה שלך, משקל ודימוי גוף. זה כרוך גם ללמוד  להכיר ולהתמודד עם הרגשות שלך בדרכים בריאות , ולא באמצעות מזון,
אבחון נכון מאפשר התמודדות מתאימה כולל מספר אנשי צוות עבודה קבוצתית פרטנית ואחרת עם הפרעות אכילה. הנושא מורכב מהסיבות שהובאו לעיל




לדף הקודםלדף הבא
מכון סאלד
אודותינו שירותים למתמודד אינדקס מטפלים מחלות נפש
שאלות נפוצות מידע למשפחות קופות חולים צפיה בסרט "אמא לא משוגעת"
צור קשר תעסוקה בתי חולים רכישת ספרות מקצועית
הרשמה לרשימת תפוצה חוקים ותקנות ביטוח לאומי העשרה והשתלמויות
פורומים מערכות תומכות משרד הבריאות
© כל הזכויות שמורות ל"פורטל בריאות הנפש בישראל" בניית אתרים | אחסון אתרים