אודותינו שאלות נפוצות צור קשר מידע מתקדם לעובדים הרשמה לרשימת תפוצה פורומים קישורים מומלצים
   
מחלות נפש
חיפוש באינדקס המטפלים
קבל/י עידכונים כל פעם שאעדכן את הבלוג שלי בפוסט חדש.

מידע על מחלות נפש


הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (באנגלית: ADHD; נקראת בקיצור הפרעת קשב) היא הפרעה הנובעת מהתפתחות פתולוגית של מערכת העצבים המרכזית. תסמיני הליבה של הפרעת קשב הם: קשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. עם זאת, לא כל התסמינים חייבים להופיע כדי לענות על הקריטריונים של אבחנת הפרעת קשב. ADD הוא מונח ששימש בעבר לתיאור הפרעת קשב ללא היפראקטיביות.

הפרעת קשב היא תופעה שכיחה, המוערכת בכ-5%-10% מהאוכלוסייה. עקב טבעה ההתפתחותי, ברוב המקרים היא באה לידי ביטוי לראשונה בילדות‏, אך היא אינה חולפת עם ההתבגרות ומלווה את האדם לאורך חייו הבוגרים‏[]. בנוסף, הפרעת קשב מאופיינת בתחלואה נלווית משמעותית, כך שלעתים קרובות קיים יותר ממקור אחד הגורם לתסמינים; איתור או שלילה של מקורות נוספים לתסמינים נעשה במסגרת תהליך אבחון הפרעת קשב, ומסייע להתאים את הטיפול לכל אדם באופן אישי.
 
הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים. היא עלולה להפריע בלמידה, בעבודה, ביחסים בין אישיים ובפעילויות הטיפול העצמי. אף על פי שהתפקוד האקדמי עלול להיפגע בעקבות הפרעת קשב, היא אינה מוגדרת על ידי המדריך האבחוני DSM כלקות למידה‏. זאת משום שהתפקוד בתחום זה לא בהכרח מושפע מהפרעת הקשב ומשום שהיא יכולה לפגוע גם בתחומים שאינם אקדמיים. כמו כן, אין קשר בין המנגנונים העומדים בבסיס לקות הלמידה דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה לבין אלו של הפרעת קשב‏[. עם זאת, יש המכלילים גם מיומנויות הקשבה כתחומי למידה שנפגעים בלקות למידה‏[4], ולפיכך הם כוללים בהגדרת לקויות הלמידה גם קשיים כגון הפרעת קשב‏[5


המאפיין העיקר של הפרעת קשב וריכוז הוא דפוס עקבי של חוסר קשב ו/או נטייה להיפראקטיביות-אימפולסיביות, כשהסימפטומים עשויים להופיע כבר בגילאים צעירים מאוד (גן, בי"ס יסודי), ולפגוע בתפקודו של האדם בתחומי חיים שונים (לימודים, תעסוקה, יחסים בינאישיים, וכו'(. חוסר קשב בא לידי ביטוי בסימפטומים כגון: חוסר תשומת לב לפרטים וביצוע טעויות, קושי להתרכז בפעילויות לאורך זמן, קושי לעקוב אחר הוראות או לסיים מטלות בזמן, קושי בתכנון ובהתארגנות, ונטייה למוסחות ע"י גירויים חיצוניים.

היפראקטיביות-אימפולסיביות מתבטאת בסימפטומים כגון: נטייה לתנועתיות-יתר, קושי לשבת במקום, קושי לעסוק בפעילויות שקטות בשעות הפנאי, נטייה לדברנות-יתר, נטייה להתפרץ לדברי אחרים או לענות עוד בטרם השואל סיים את שאלתו, וקושי להמתין בתור.
 
הפרעת קשב וריכוז מופיעה בקרב כ- 7 -10% מהילדים בגיל ביה"ס. אולם, למרות שמקובל לחשוב כי מהפרעה זו סובלים בעיקר ילדים, היא אינה נעלמת כאשר אלו הופכים בני 18. ההפרעה, בצורות שונות, ממשיכה לתת את אותותיה גם במהלך חייהם הבוגרים של רבים (עד כ- 60%) מאלו שסבלו ממנה כילדים.
  
בשל מודעות נמוכה לקיומה של הפרעה זו בקרב מבוגרים, היא לרוב אינה מאובחנת ואינה מטופלת באוכלוסיה זו, והסובלים ממנה נפגעים בתפקודם בתחומי חיים שונים. למעשה, תשומת לב מחקרית וטיפולית להפרעת קשב וריכוז בבוגרים החלה רק ב- 20-30 השנים האחרונות, בעוד שהמחקר והטיפול בהפרעה זו אצל ילדים מתבצע כבר למעלה מחמישים שנה.
    
מדובר לכן באחת ההפרעות השכיחות ביותר באוכלוסיה הבוגרת עם שיעור של כ- 4%. ברוב המקרים תהייה הימשכות של תסמינים מסוימים מהילדות לבגרות, אולם אלו יופיעו בצורה שונה אצל מבוגרים.
 

כיצד מתבטאת הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים?
  

במהלך ההתבגרות הסימפטומים האופייניים להיפראקטיביות לרוב מתמתנים, כך שהנטייה לתנועתיות-יתר שכיחה פחות, ובמקומה מופיעות תחושות אי-שקט פנימי וחוסר מנוחה. לעומת זאת, הסימפטומים האופייניים לאימפולסיביות, ובעיקר לחוסר קשב, ממשיכים להתקיים, ופוגעים באופן משמעותי בתפקודו של האדם.
 
כמבוגרים, אנשים אלו מוסחים בקלות, אינם שמים לב לפרטים ומתקשים במשימות הדורשות מספר שלבים או תכנון וארגון, ולכן עשויים מראש להימנע ממטלות כאלו. עקב הקושי להתרכז, מבוגרים אלו מוצאים פעמים רבות כי הם מתקשים לעקוב אחרי הנאמר בשיחות ומאבדים מיקוד מבלי שהם שמים לב לכך. הם אינם מאורגנים, דבר שמשתקף לא פעם בחוסר הסדר והארגון ששורר על שולחנם או בחדרם, והם מרבים לשכוח חפצים או דברים ולא לשים לב אליהם. הם מתחילים מספר משימות, לעיתים בו זמנית, נוטים להעריך בחסר את הזמן הדרוש להשלמת משימה, להתמהמה, לדחות משימות, לא לשים לב לפרטים וכתוצאה מכך לא להשלים אף משימה או לבצע טעויות ולעשות 'חצי עבודה'.
  
כאמור, פעילות היתר אצל מבוגרים לובשת צורה שונה מזו אצל ילדים. כמבוגרים, אנשים אלו משתעממים בקלות, נוטים להתרגז יותר מאחרים ולסבול ממצבי רוח משתנים. לעיתים הם חסרי מנוחה ומתקשים לשבת, לנוח או להירגע. פעילויות שקטות עלולות להיות בלתי אפשריות. האימפולסיביות – לעשות או לדבר מבלי לחשוב – עשויה להתבטא בקבלת החלטות פזיזה ולא שקולה או קושי להקשיב לאחרים. מבוגרים עם הפרעת קשב עלולים לקטוע אחרים, לענות לפני שנשאלו או 'לפלוט' אמירות שעליהם יצטערו מאוחר יותר.
  
אחת הבעיות המרכזיות הינה שאנשים אלו גדלים והופכים לבוגרים אשר מקבלים מהסביבה משובים שליליים, על ה'פוטנציאל שלא ממומש', על יכולת שכלית תקינה לצד ילדותיות, עצלנות, חוסר סדר, חוסר משמעת עצמית, חוסר אחריות ועוד. הבעיה הופכת מורכבת יותר כאשר מדובר על אנשים מוכשרים שסיגלו לעצמם 'דרכי פיצוי' לאורך השנים אך עדיין סובלים מסימפטומים. במקרים אלו, אשר עלולים לחמוק גם מאנשי מקצוע, חשוב לבצע אבחון מדוקדק על מנת לסייע לאותם אנשים לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם.
 
ללא טיפול ההפרעה מובילה לפגיעה תפקודית בתחומי חיים שונים. החל מקשיים במערכות יחסים (כשבני הזוג מרגישים לא פעם כי לא מקשיבים או מתייחסים אליהם) עם שיעורי גירושין גבוהים, דרך תפקוד ירוד בעבודה עם שיעורי פיטורין גבוהים ומעבר תכוף בין עבודות (הערכה היא כי מבוגרים עם הפרעות קשב בארה"ב מרוויחים בין 10-40 אלף דולר פחות לשנה מעמיתיהם), וכלה בשיעורים גבוהים מהממוצע במעורבות בעבירות תנועה ובתאונות דרכים כתוצאה מהקושי לשים לב לפרטים 'לא חשובים' כרמזורים או מכוניות אחרות. הקושי להתארגן, חוסר הסדר והנטייה להימנעות מובילים לכך שבעיות 'קטנות' הופכות לבעיות 'גדולות'.
  
קשיים בתחומי חיים כה רבים ומגוונים פוגעים ביכולתו של האדם לממש את הפוטנציאל שלו, גורמים לתסכול רב, ומובילים לא פעם לפגיעה ממשית בדימוי העצמי ולהערכה עצמית ירודה, ואף לחרדה ולדיכאון. פעמים רבות קשיים אלה עלולים ליצור רושם שלילי בקרב אנשים אחרים, ולהביא לניסיון (לעיתים כושל) להסתיר את הליקויים.
אנשים אלו יכולים להיתרם משמעותית מטיפול בהפרעת קשב וריכוז ומתוצאותיה המתמשכות בחייהם.

המקור להפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות
 
השונות הרבה בתסמינים של הפרעת קשב מובילה להנחה שיש לה יותר מגורם אחד‏ הפרעת הקשב היא תורשתית (גנטית ולכן גם רב-דורית‏[9], ומשום כך לעתים קרובות יותר מחבר משפחה אחד לוקה בה‏[10]. בעולם המחקר נעשים מאמצים לגלות גנים הקשורים להפרעת קשב‏[9]. בין הגנים הנחקרים נמצא הגן לקולטני דופמין DRD4‏[9] ו-DRD5‏[56].

• הגורם הבסיסי להפרעת קשב הוא נוירו-ביולוגי‏, מבוסס על שינויים קטנים במבנה המוח ובתפקודו‏[9]. עם זאת, המנגנונים המוחיים הגורמים להפרעת קשב עדיין אינם ברורים עד תום‏[5]. מחקרי הדמיה (כגון: MRI, SPECT) מראים שהליקוי של הפרעת קשב הוא באזור הפרונטו-סטריאטלי‏[9]. ייתכן שאחד הגורמים להפרעת קשב הוא פגיעה כלשהי בחלק הקדמי ימני של קליפת המוח, אשר אחראי על יכולת דיכוי התגובה‏[30]. הנוירוטרנזמיטור העיקרי המעורב בהפרעה הוא דופמין‏[9]‏[10], וייתכן שבמידה מסוימת גם סרוטונין ונוראדרנלין‏[9]. תרופות מעוררות, כמו רטלין, המגרות שחרור דופמין ונוראפינפרין, מביאות להקלה בתסמינים של ההפרעה‏[5].

• קיים הבדל נוירולוגי מובהק בין מוחות של אנשים הסובלים ממנה למוחות של אנשים בריאים‏‏[57]. הבדל זה מתבטא בשוני במטבוליזם של חומרים שונים, בעיקר דופמין ונוראדרנלין, באזורים שונים של המוח, בעיקר באונה המצחית. ההשערה היא שהבדל זה גורם לבעיה בוויסות מרכיבים שונים: תנועה (היפר קינטיות), תגובה(אימפולסיביות) והכרה (הפרעת קשב וריכוז).
 
• ישנן תאוריות נוספות להסברת המקור להפרעת קשב, כגון: צייד בעולם של חקלאים, הפרעת חוסר הטבע.
 
• לצד הגורמים הללו, קיימת השפעה גם לסביבת החיים על רמת התפקוד, ההישגים ואיכות החיים של אדם עם הפרעת קשב‏[14]. מכיוון שמדובר בהפרעה התפתחותית אשר באה לידי ביטוי בגיל צעיר, ישנה משמעות רבה לסביבה של האדם בגילאי הילדות, ולהתאמת המערכות המשפחתיות, החינוכיות והחברתיות כך שיוכלו לאפשר לילד להשתמש בכוחותיו ולמזער את נזקי ההפרעה.
 

איך מאבחנים הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים?

אבחון מדויק הינו חיוני להתאמת טיפול מתאים, וזאת מאחר שבמשך השנים מבוגרים עם הפרעות קשב נוטים לסבול יותר מהפרעות מצב-רוח ומהפרעות חרדה. לכן, תהליך האבחון מצריך על פי רוב מספר ביקורים וכולל חלק או את כל המרכיבים הבאים:

• פגישת היכרות ראשונית להערכה כללית וקבלת מידע מהפונה.
• הערכה פסיכולוגית ופסיכיאטרית – על מנת להעריך אם אדם סובל מהפרעה זו וכיצד היא באה לידי ביטוי בחייו.
• הערכה נוירו-פסיכולוגית – מתמקדת בתחומי תפקוד קוגניטיביים, כגון מהירות עיבוד, זיכרון ולמידה, קשב וריכוז, ארגון ותכנון, והערכת ליקויי למידה במידת הצורך.
 
חשוב לציין כי כמו בהפרעות פסיכיאטריות אחרות אבחנה של ADHD אינה נעשית על-סמך מבחן יחיד כלשהו.
תהליך האבחון כולל איסוף מידע מפורט לגבי תפקודו של האדם ממקורות שונים, באמצעות ראיון ושאלונים מובנים, ובהתייחס לתקופות חייו השונות (מהילדות ועד הבגרות). במקרים מסוימים המאובחן עובר סידרה של מבחנים נוירו-פסיכולוגיים, המעריכים את תפקודו בתחומים קוגניטיביים שונים (כמפורט לעיל). באופן זה ניתן לקבל מידע רב יותר הנוגע לפרופיל הקוגניטיבי של המאובחן ולהתאימו לידוע לנו לגבי ההפרעה. בנוסף, האבחון יכול לספק מידע לגבי בעיות נלוות, כגון דיסלקציה. לבסוף, אבחון כזה מסייע למקד את תכנית הטיפול (לבעיות בסוג מסוים של זיכרון, או איטיות בעיבוד המידע, וכד').
 
כאמור, ישנה חשיבות רבה לשלילת גורמים אחרים להפרעה (גופניים או נפשיים), כמו גם לזיהוי הפרעות או קשיים אפשריים המתלווים לעיתים להפרעת קשב וריכוז (הפרעות במצב-רוח, הפרעות חרדה, וכד'). בשל כך, ישנה חשיבות רבה לביצוע האבחון ע"י גורם מקצועי מוסמך, הבקיא במורכבות האבחנה, ושיש ביכולתו לתת את המענה הדרוש למכלול היבטיה.
  
מהן אפשרויות הטיפול?

אנשים רבים עם הפרעת קשב עשויים לחוש לאורך חייהם תסכול ואי-מיצוי יכולותיהם בתחומים שבהם יכלו להגיע להישגים גבוהים‏[31]. עם זאת, באמצעות טיפול הולם, הפרוגנוזה של הפרעת קשב עשויה להיות טובה מאוד‏[9]. ישנה חשיבות רבה למתן טיפול בשלב מוקדם ככל הניתן, משום שכל דחייה שלו עלולה להיות קריטית, במיוחד כאשר מדובר בילדים‏[31].
המטרה העיקרית של הטיפול בהפרעת קשב היא שיפור מרבי של התפקוד‏[13] לצד הימנעות מבעיות וקשיים משניים שהפרעת הקשב עלולה ליצור. לנוכח מאפייני ההפרעה, הטיפול היעיל חייב להיות רב-מערכתי ולעסוק בכל המערכות המשמעותיות בחייו של האדם, ובכל הצירים האנושיים: הביולוגי, הפסיכולוגי והחברתי‏[9]‏[14]‏[5].

לרוב נדרש‏[39] שילוב של אנשי מקצוע - רופא (פסיכיאטר או נוירולוג) לצד טיפול נפשי (טיפול פסיכולוגי או טיפול באמנויות) וכן סיוע גופני (ריפוי בעיסוק או טכניקות סיוע דומות - רכיבה טיפולית, הידרותרפיה) וכן הנחיה בנוגע לתזונה נכונה. לצד אלו חשוב גם ייעוץ של גורם מקצועי המעריך את התמונה החברתית והמערכתית (פסיכולוג חינוכי, יועץ, עובד סוציאלי או מתאם).

לא כל אדם עם הפרעת קשב זקוק לכל הטיפולים האפשריים להפרעה זו, על המטפלים להתאים את הטיפול בהתאם לצורך‏. בדומה למצבים כרוניים אחרים, תוכנית הטיפול בהפרעת קשב צריכה להיבנות באופן ספציפי עבור כל מקרה לגופו, בהתאם למאפייניו הייחודיים‏[13]. הטיפול נקבע בתוכנית אישית המבוססת על ההפרעה הבסיסית, התחלואה הנילווית ועל העדפות האדם (והמשפחה במקרה של ילדים)‏[9]. בנוסף כל סוגי ההתערבות והעזרה שהאדם מקבל צריכים להיעשות באווירה חיובית, ומתוך תמיכה בערך העצמי‏[32].

אחד האתגרים בטיפול פסיכולוגי בהפרעת קשב הוא האופן בו היא מחבלת במפגש הטיפולי עצמו, על ידי כך שהיא עלולה לגרום לאדם לאבד את חוט המחשבה ולהפליג באסוציאציות בכל רגע‏//  tדם הסובל מהפרעת קשב עלול להתקשות להתמקד בבעיה המטרידה אותו, מפני שהוא אינו מסוגל לדון בעניין אחד ברציפות‏[. כמו כן, דיבור מופרז המאפיין פעלתנות יתר עלול להתפרש אצל המטפל כמנגנון הגנה, בעוד שלמעשה מדובר בלקות תפקודית‏[]. במקרים מסוג זה אין די בהפגנת אהדה מצד המטפל, משום שטיפול שרובו הבנה ותמיכה, או אף שיקופים ופירושים, נחווה כלא מספיק יעיל עבור אנשים עם הפרעת קשב‏[11].

רמת המקצועיות של אנשי המקצוע המעורבים בטיפול היא קריטית להצלחתו‏[32]. על כן חשוב להקפיד על בחירה של מורים, מטפלים, רופאים או מאמנים הבקיאים בהפרעת קשב על כל היבטיה. למידה נעשית בקלות וביעילות רבה יותר כאשר היא באה מתוך הנאה‏[32].

תוכנית הטיפול צריכה לפרט את יעדי הטיפול, האמצעים להשגתם ודרכי המעקב אחרי ההתקדמות‏[13]. גיבוש היעדים של תוכנית הטיפול צריך לנבוע מתוך התסמינים המרכזיים שאותרו ומהפגיעות התפקודיות הספציפיות שהם יוצרים‏[13]
תוצאות רצויות של הטיפול יכולות להיות:
• שיפור היחסים עם הורים, אחים, מורים ועמיתים‏[13].
• הפחתה בהתנהגויות המפריעות לסביבה‏[13].
• שיפור ביצועים אקדמיים, כולל: פיתוח יכולת למידה עצמאית, הגברת כמות העבודה, שיפור היעילות, הקפדה על דיוק והשלמת מטלות‏[13].
• שיפור בהערכה העצמית‏[13].
יש לבחור ביעדים מדידים, מציאותיים וברי השגה. אמצעי הטיפול וההערכה של ההתקדמות ישתנו בהתאם ליעדים אלו‏[13]. עם זאת, גם מערך טיפולי אשר יוביל לשיפור בתפקוד לא תמיד יצליח לנטרל באופן מלא את תסמיני הליבה של הפרעת הקשב (חוסר קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות)‏[13]. במקרים בהם הוגדרו יעדים מציאותיים ולא נראה כל שיפור בעקבות התוכנית הטיפולית, יש לבדוק מחדש את דיוק האבחנה של הפרעת הקשב ולשקול מצבים אחרים שיכולים לבוא לידי ביטוי בצורה דומה‏[13].
הפתרונות הטיפוליים בהפרעה הם חלקיים ויש צורך לקבץ פתרונות שונים כדי לשפר את איכות החיים והתפקוד של בעל ההפרעה. יש צורך לפתח טיפולים יעילים יותר בעלי השפעה מתמשכת‏[13]. חלק מהפתרונות דורשני ולכן ההחלטה בדבר המדיניות הטיפולית המתאימה ללוקה בהפרעות קשב מסוגים שונים אינה פשוטה. תוכניות טיפוליות מסוימות דורשות מאמצים מתמשכים מצד כל הגורמים המעורבים, לכן לעתים חוסר תגובה לטיפול יכול להצביע חוסר מחויבות ודבקות בתוכנית מצד אחד או יותר מהגורמים. במקרים אלו יש לחפש פתרונות שיקלו על שיתוף הפעולה ולא לזנוח את הטיפול‏[13].
  
הטיפול ממוקד באדם כמכלול, ולא ב'הפרעה'. מטרת הטיפול היא שיפור איכות חייו של אדם עם הפרעת קשב וריכוז. קיימים מרכיבים טיפוליים שונים, ויישומם לגבי מטופל מסוים תלוי בקשייו הספציפיים של המטופל, ברצונו והעדפותיו, וברווח האפשרי שעשוי לצמוח לו משיטת טיפול מסוימת.
 
אפשרויות הטיפול כוללות:
 
• טיפול קוגניטיבי ממוקד אסטרטגיות להפרעת קשב וריכוז – פעמים רבות מופנים מבוגרים עם הפרעת קשב לטיפול פסיכולוגי דינמי (טיפול שבדרך כלל מתמקד בילדות, בתחושותיו וחוויותיו של המטופל בהווה ובקשר עם המטפל). טיפול זה יכול לסייע רבות למטופל, אך רבים חשים לא פעם שהטיפול לא השפיע על יכולות תפקוד פרקטיות בחיי היומיום. בטיפול ממוקד אסטרטגיות מתבצעת עבודה ממוקדת על בעיות תפקודיות בתחום הארגון (ארגון הזמן, ארגון מטלות, סדר עדיפויות), תכנון, שינוי סביבת העבודה, עבודה התנהגותית על שליטה באימפולסיביות ועוד•
טיפול תרופתי – התאמת טיפול תרופתי, כולל מעקב רפואי אחר יעילותו ונחיצותו.
טיפול קבוצתי ממוקד להפרעת קשב וריכוז – טיפול זה כולל מרכיבים כגון: עיבוד רגשי של תוצאותיה המתמשכות של ההפרעה בחייו של אדם, הכרת תסמיני ההפרעה וביטוייה ביום-יום, ולימוד משותף של שיטות התמודדות עם קשיים ממגוון סוגים הניצבים בפני חברי הקבוצה. הדגש הוא בעבודה משותפת על שיטות התמודדות, ארגון משימות, ותקשורת בינאישית.
 
תפיסת החברה ומאפיינים המקשים על הבנת הלקות
 
פעמים רבות נראה קושי של החברה להבין ולקבל את התנהלותם הייחודית של אנשים בעלי הפרעת קשב. דבר זה נובע לא רק מהמורכבות הרבה של ההפרעה, אלא גם משילוב של מספר מאפיינים אשר יכולים לעורר אי-הבנה ובלבול. הקושי להבדיל בין התסמינים של הפרעת הקשב לבין האופי, הנכונות והיכולת הבסיסית של האדם יכול לגרום לכך שיואשם באופן אישי ושגוי על מעשים או מחדלים שלא בשליטתו.
לצד זאת, המבוגרים המשמעותיים (כמו מורים והורים) יכולים להיות מקור הגנה לילדים עם הפרעת קשב והמנוע שמניע את ההתפתחות החיובית שלהם, אם ידעו איך להכיל את הקושי ובו-זמנית לראות את הילד מעבר לקושי‏[14].
מקור ההבדל מהנורמה הוא בעוצמת הסמפטומים]
הפרעת קשב קרובה לנורמה ונטולת מאפיין מזהה ברור‏[9]. כלומר, הסימפטומים של ההפרעה משקפים התנהגויות הקיימות גם בקרב אנשים נורמאליים, אך בתדירות או בעוצמה פחותים.
המין האנושי אינו כל-יכול וישנן מגבלות טבעיות לכוח המחשבה וליכולותיו של כל אדם. אנשים רבים חווים קושי להתרכז לפרקי זמן ממושכים ביותר ולכן לא יתפסו תלונה מסוג זה כאירוע חריג. ההבדל הוא שאנשים בעלי הפרעת קשב עם קשיי ריכוז יחוו קושי חריג מדרגה גבוהה הרבה יותר, אשר יצריך מהם מאמץ גבוה יותר וייעייף אותם יותר מאנשים בעלי יכולת ריכוז תקינה. עם זאת, הקושי, המאמץ והעייפות הן תחושות סובייקטיביות אשר לרוב אינן ניכרות למביט מן הצד ולכן קשה לשכנע אותו בקיומן. בנוסף, המושג "לאורך זמן" אינו מוגדר באופן מדויק ופעמים רבות אדם עם הפרעת קשב יתכוון לתאר באופן זה פרק זמן שקצר בהרבה מזה שמתפרש אצל השומע.
היות והתסמינים של הפרעת הקשב באים לידי ביטוי ביכולות אשר מאופינות ברצף ומתפלגות באופן נורמאלי, קשה לעתים לקבוע את הגבול בין האוכלוסייה הנורמאלית לאוכלוסייה בעלת הליקוי.
 
מוטיבציה ועניין כתנאי חיוני לגיוס משאבים
 
רכיב המוטיבציה קיים בתסמונת ומשפיע על התבטאותה לחיוב או לשלילה‏[9]. כך ניתן לראות אדם בעל קושי אמיתי להתרכז לאורך זמן, אשר מסוגל להתרכז במטלה שהוא אוהב מאוד למשך שעות. דוגמאות נפוצות לכן הן טלוויזיה, מחשב‏[9] ולגו, בהם יכול להתרכז גם ילד עם הפרעת קשב, משום שיש בהם גירוי משתנה בעל רמת עניין גבוהה‏[5].
לא רק שהמוטיבציה משחקת תפקיד משמעותי ביכולת התפקוד של אנשים בעלי הפרעת קשב, אלא שהסמפטומים הראשוניים של הפרעת הקשב עלולים לפגוע במוטיבציה באופן עקיף. זאת בעקבות הצטברות של חוויות שליליות אשר יכולות להתחיל כבר מגיל הילדות ולפגוע בדימוי העצמי‏[5]. לאחר מספר שנים שבהן אדם בעל הפרעת קשב השתדל מאוד להצליח וחווה תסכולים קשים, הוא עלול להרים ידיים ולהתייאש, משום שהוא מרגיש שהוא אינו מסוגל להצליח‏[5]. במקרים אלו קשה מאוד לשקם את הדימוי העצמי והמוטיבציה להצלחה גם לאחר אבחון וטיפול מתאימים‏[5].
שונות ותנודתיות בתפקוד
המאפיין הקליני הבולט ביותר בכל המחקרים על הפרעת קשב הוא השונות הרבה‏[21].
השונות בין אנשים בעלי הפרעת קשב בולטת יותר במבוגרים בהשוואה לילדים ולמתבגרים. מבוגרים בעל הפרעת קשב מציגים תמונות קיצוניות, הנעות בין תפקוד תקין כמעט, לחוסר תפקוד מוחלט‏[21].
אחד המאפיינים הבולטים של הפרעת קשב הוא שונות בזמן התגובה‏[12]. כלומר, ייתכן שבכל פעם שאדם בעל הפרעת קשב מבצע מטלה מסוימת הוא יסיים אותה בקצב שונה - פעם מהר ופעם לאט. נמצא שתרופות ממריצות יכולות לצמצם את השונות בזמן התגובה‏[24].
 
מחוננות
 
קיים קושי משמעותי לאבחון מחוננות אצל אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז בהשוואה לאנשים בעלי לקות למידה, סוגים שונים של נכות, מחלות כרוניות ו/או מוגבלות פיזיות אחרת‏[31]. קושי זה פועל לשני הכיוונים, משום שאנשים עם אינטליגנציה גבוהה מתפקדים אחרת בכל המבחנים שבודקים התארגנות וקשב‏[32].

מספר האנשים שלהם אינטליגנציה גבוהה, שהם מוכשרים, יצירתיים, ואף מחוננים, ועם זאת בעלי הפרעת קשב וריכוז, גדול בהרבה ממספר האנשים המחוננים המזוהים כבעלי הפרעת קשב‏[31]. כלומר, ישנם אנשים מחוננים בעלי הפרעת קשב שאינם מודעים לקיומה, משום שהפרעת הקשב שלהם לא אותרה ולא אובחנה חרף קיומה. הסיבה לכך היא שבמקרים רבים יכולותיו הקוגניטיביות הגבוהות יעזרו לאדם לפצות על התסמינים של הפרעת הקשב ולהסתיר את הקשיים שהוא חווה‏[31].

השילוב של אנשים בעלי הפרעת קשב ומחוננות אינו נפוץ באוכלוסייה הכללית‏[31]. אין זה מפתיע משום ששתי תופעות אלו מתייחסות לקצוות של הנורמה האנושית בהיבטים שונים. עם זאת, כנראה בעקבות המרכיב הגנטי החזק של שתי התופעות, במשפחות רבות יש יותר מילד אחד שהוא בעל תווית כפולה זו‏[31]. מצב זה מקשה מאוד את ההתמודדות על ההורים והילדים כאחד‏[31].

לחברה ישנו קושי להבין מצב זה ממספר סיבות. חוסר המודעות של הורים ואנשי חינוך רבים, לאפשרות שלאדם בעל יכולת חשיבה מופשטת ברמה גבוהה מאוד תהיה הפרעת קשב‏[31].

באופן כללי קיים מתאם חיובי גבוה בין משך הקשב והריכוז שאדם מסוים מסוגל לגייס לבין היכולת הקוגניטיבית או האינטליגנציה שלו. לכן אנשי חינוך רבים מתקשים לקבל את העובדה שתלמיד בעל הפרעת קשב יכול להיות מחונן‏[31].
ישנם מאפיינים משותפים להפרעת קשב ומחוננות‏[31], אשר מקבלים התייחסות שונה בהתאם להקשר שבו הם נתפסים על ידי הזולת. בניגוד לפעלתנות היתר המאפיינת היפראקטיביים, עוררות היתר של ילדים מחוננים אינה נחשבת כבעיה‏[31].
 
לסיכום
 
כמו בכל נכות או מחלה מוגבלות יש צורך באבחון מקצועי ולהציע פתרונות שיתיאמו לאיש המטופל.
במקרה של הפרעות קש וריכוז הידע המקצועי מדעי התפתח בצורה משמעותית וניתן לקדם אנשים עם הפרעות קשב וריכוז. לגבול הנורמה.





לדף הקודםלדף הבא
מכון סאלד
אודותינו שירותים למתמודד אינדקס מטפלים מחלות נפש
שאלות נפוצות מידע למשפחות קופות חולים צפיה בסרט "אמא לא משוגעת"
צור קשר תעסוקה בתי חולים רכישת ספרות מקצועית
הרשמה לרשימת תפוצה חוקים ותקנות ביטוח לאומי העשרה והשתלמויות
פורומים מערכות תומכות משרד הבריאות
© כל הזכויות שמורות ל"פורטל בריאות הנפש בישראל" בניית אתרים | אחסון אתרים