|
|
10:11 | 26/11/2024 |
| "אדולף יחזור!!! אני מרגיש זאת בעצמותיי!!!"
כך אמר המטופל שלי היום, הייטקיסט צעיר באזור המרכז, ללא שום עבר של בעיות פסיכיאטריות. כשניסיונות ההרגעה שלי לא עבדו, החלטתי לנעול אותו בשירותים עד שירגע. המטופל הראה התנהגות אקסטזית, ולחשדותי היה מסומם. ניחוח הקוקאינה נדף מישבנו, ברגע שנכנסתי לשירותים נפל הוא ארצה. מרתק ביותר, הנושא של קוקאינה. הסם החדש שסוחף את תל אביב... השפעותיו על האדם מרתקות הן! עוד הוסיף, ההייטקיסט הצעיר, הרייך יחזור! והלורד, הלורד אדולף יחזור וימית את מקקי רחובותיו, טפילי מדינתו השומרים את כלכלתנו מעוצמה! זיג רייך!" אמר ואיבד את ההכרה. |
|
|
|
|
|
|
|
01:56 | 02/08/2021 |
| שלום
במסגרת לימודי אני צריכה להכין פרוייקט על ניהול סיכונים. וחשבתי לעשות זאת על דיאטה כל שהיא
בחיפוש אחרי הסיכונים שבדיאטה, אני מחפשת אחרי דיאטה משמעותית שהסיכונים בה מוכחים.
בנתיים עלה בידי להגיע לדף הזה: <a href="http://www.vitamin.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=576263">http://www.vitamin.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=576263</a> אבל החומר שם על פטל הוא לא מספיק.
האם יש כאן מישהו שיכול לתרום לי עוד חומר בנושא? |
|
|
|
|
|
|
|
01:57 | 02/08/2021 |
| כאן: http://www.vitamin.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=576263 |
|
|
|
|
|
|
|
15:02 | 02/08/2021 |
| זה לא פטל, אלא תרסיס דיאטת hcg
[URL="http://www.vitamin.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=576263"]http://www.vitamin.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=576263[/URL] |
|
|
|
|
|
|
|
07:56 | 06/05/2021 |
| איך זה שגם ככה חולה סכיזופרניה חש שגעון מוחלט שמים לו חשמל על הראש ומערערים עוד יותר את מצבו הנפשי .מילא לעשות חשמל במצבי דיכאון אך במצב שבנאדם מוגדר כנגוע בהפרעה פשוט מסוכן לא מומלץ |
|
|
|
|
|
|
|
22:13 | 01/09/2015 |
| שמי רחלי אני דיירת בדירה בקהילה תומכת מזה 3 שנים. המנהלת של המסגרת הודיעה לי שעלי לעבור לדירה אחרת תוך חודש. אני מאוד מרוצה בדירה ולא רוצה לעבור למסגרת אחרת. אני ממש בדכאון מהסיפור. הורי אמרו
לי:" אל תסתכסכי עם המנהלת תעשי מה שמבקשים ממך".לאחר יום אמרתי למנהלת שאיני עוברת. המנהלת כעסה עלי וביקשה אעבור למרות שאינה מעונינת. לטענתה צרכי המערכת דורשים העברה לדירה אחרת.
האם ניתן להכריח אותי לעבור לדירה אחרת בניגוד לרצוני?
האם כדאי לערב הפיקוח והמנהל המקצועי של ההוסטל הממונים על המנהלת שלי?
מה לעשות לחזור לבית הורי?
אשמח לקבל עצתכם המועילה
רחלי
|
|
|
|
|
|
|
|
14:01 | 10/09/2015 |
| יש כאן התנגשות האינטרסים בין המנהלת של הקהילה התומכת והצרכים שלך כפי שנראה לך.
מה שקודם הינו טובת הדיירת. יש לחתור לפגישה מרובעת ההורים, את, המנהלת והפיקוח. להבין מדוע רוצים להעביר אותך למרות התנגדותך. האם מה שקובע הוא שיקולי המסגרת על חשבון הבריאות הנפשית שלך?
אני מניח שאם המנהל והפיקוח יבינו שהגעת לאיזון במצבך הנוכחי הם לא יכריחו אותך לעבור למסגרת אחרת.
לכן נראה לי שיש מקום למנוע מעבר לדירה אחרת במידה ואת מתנגדת נמרצות.
במידה והמעבר לדירה אחרת יקדם אותך ותהיי בחברת אנשים יותר מתקדמים תבדי הנושא שוב.
ברצוני לציין מניסיוני תמיד שינוי מהווה מקור לאיום וחשש. אבל אם תנתן הזדמנות לתקופת ניסיון ואולי אפשרות לחזור למצב הקודם תשקלי את המצב מחדש
בהצלחה
|
|
|
|
|
|
|
|
12:26 | 25/01/2016 |
| מה שאני מציע לבדוק מדוע את מתנגדת לעבור לדירה עצמאית שהיא שדרוג מעמדך.
תשוחחי עם מישהו שאת סומכת עליו.
ותנסי לבקש תקופת ניסיון של עד שלושה חודשים עם הבטחה שמידה ולא תהיי מרוצה תחזרי להוסטל
תסכמי זאת עם ההורים שאת מעריכה ומנהלת ההוסטל
בברכה
|
|
|
|
|
|
|
|
14:09 | 06/01/2017 |
| שלום רב, אחי, אילי, ניפגע נפש ונמצא בדירה מוגנת עצמאי כמעט לחלוטין. אילי בן 45 עובד בתעסוקה בשוק החופשי עם הדרכה מלווה. יש לו חברה זמן רב, וחייו מתנהלים למישרין. אני בקשר טוב איתו, הוא בא אלינו אחת לשבועיים לשבת.
אילי מודע לקשייו ומחלתו. לדבריו, מאחר ומצבו יציב, ביקש מהרופא המטפל להוריד במינון של התרופה שמקבל. הרופא סירב.
הוא ביקש התערבותי לשכנע הרופא או לעשות משהו אחר.
מה דעתך?
|
|
|
|
|
|
|
|
14:14 | 06/01/2017 |
| עדנה קראתי בעיון את האירוע.
יש צורך שינוי תרופתי בעיקר עם אישור רופא. ניסיון לשנות מינון באופן עצמאי מהווה בעיה.
אם יש יחסי אימון בין הרופא אחיך אילי ניתן להגיע אליו יחד ולחשוב על פתרונות משותפים
כיום המגמה הינה לתת למטופל פתחון פה, להתייעץ איתו על המשמעות ולקבל החלטה משותפת.
כדי הרופא המטפל שהינו , כנראה, רופא שמרן לא יעלב יש לנסות לשוחח איתו ולבקש שתוכלו לגשת לקבל חוות דעת נוספת.
ניסיון לעבוד באופן משותף, יסייע לשני הצדדים, גם לרופא וגם לך ולאחיך.
|
|
|
|
|
|
|
|
14:13 | 26/09/2016 |
| אני מנהלת קהילה תומכת במרכז. הגיעה אלינו דיירת ממסגרת בית חולים לקהילה. טובה בת 42 סכיזופרנית פרנואידית עם רקע קשה. לטובה שני מערכות יחסים עם גברים שהסתיימו באלימות קשה והריון מחוץ לנישואין עם אימוץ.
טובה עובדת בסופר בסידור מדפים, במסגרת תעסוקה נתמכת. טובה במשך 9 חודשי שהותה בהוסטל השתלבה יפה.
לאחרונה טובה סיפרה לי שיש עובד משלוחים שמזמין אותה לצאת. ביקשתי שמוע עליו פרטים. מדובר בבחור בן 35 גר עם הוריו , הוא נמצא בתוכנית מיוחדת לאנשים עם אספרגר ( מהספקטרום האוטיסטי).
בשיחה עם ההורים של טובה הם מתנגדים לכל קשר. טובה מראה ענין ראשוני וחיבה .
כיצד להגיב?
|
|
|
|
|
|
|
|
15:46 | 13/12/2016 |
| השאלה מורכבת והתשובה עוד יותר.
יש לנו כאן שאלה מה טובתה של טובה, ההורים, הבחור והזוגיות.
אני מבין את התגובה של ההורים של טובה.
השאלה מי האפוטרופוס על טובה או שאין לה.
אני מציע פתרון בכמה שלבים.
1. לאחר היציאה לדייט עם הבחור לתקופה נוספת
2. לברר על הבחור רקע ויכולת האם ברמתו הוא יכול ליצור קשרים חברתיים.
3. להציע דייט מפוקח מלווה במטפל
3.א. בדיקה מעמיקה של יכולת זוגית על ידי מאבחן
4. לקבל הסכמת בני שמפחה מצד שני הזוגות
5. אם לא ילך יש להציע החלפת סופר לבחורה שלא תתקל בו יותר
6. מאחר והיא בהוטסל יש לעקוב אחר מצב הרוח שלה?
7. האם לוקחת אמצעי מניעה?
|
|
|
|
|
|
|
|
18:13 | 27/11/2016 |
הי. אני בן 30 ומאובחן כסובל מדיכאון קליני עונתי שמופיע תמיד לחדשיים באביב וחדשיים בסתיו, ולאחר מכן חולף. מאובחן גם עם הפרעת קשב וכפייתיות. לאחרונה, מקבל טיפול בנזעי חשמל לאור חוזק הדיכאון. הכל התחיל בגיל 18 בערך, כאשר נכנסתי ל"לופ" של לימוד קבלה, מחשבות אלוהיות גבוהות מאוד כתיבה של מאמרים בלתי פוסקת, ותחושת חוסר נוחות בחברה. כך זה המשיך אחרי החתונה בערך שנה ולפתע חשתי כאילו המוח מתפוצץ, לא יכולתי ללמוד יותר, הייתי דרוך כל הזמן ובעיקר-מדוכא. הייתי אצל פסיכיאטר והוא כאמור אבחן כפייתיות ודיכאון ונתן לי תרופות. רק אז הבנתי שזו הייתה חרדה, ואז- עשיתי קאט מוחלט מכל לימוד (למנוע מצב של חרדה).נמנעתי גם באופן מוחלט מכל מצב חברתי. ולאט הכל נרגע,ונותרו רק הדכאונות. (גם בהחלטות אני איש של קצוות) זהו. כך הגעתי לגיל 30 עם דיכאונות שבאים והולכים ואז פתאום הכל בסדר למעט הפרעת קשב. היום בגלל שיש לי ילד, אני חש צורך לחזור קצת לחברה, ללימוד, ולהתקרב שוב. אך פתאום נצנץ בי החשש שאולי עלי להיזהר ואני סובל מציקלותימיה או מאניה דיפרסיה מתונה, ופשוט היה הפסק של שנים בין האפיזודות. עוד אני חוש כי אולי האיסיטי מעורב בלא מודע בהשקטת התרוממות הרוח. אחר וזה נודע כיעיל בתחום זה. לסיכום, חסרה בתמונה מאניה גורפת,אך יש חיוניות בין הדכאונות, אציין גם שבתקופה האחרונה הכרזתי פתאום ובלי הודעה מוקדמת על סיום עבודתי כיוון והמנהלת הרגיזה אותי, דבר שקרה בדיוק כך לפני שנתיים בעבודה אחרת. לאחרונה אני גם נמשך למילוי לוטו... זהו. אסיים בכך שאני יצירתי ומוכשר מהרגיל וחברותי באופן שאהוד על אנשים מאוד, וגם- יש במשפחתי דודה עם מאניה דיפרסיה. אז אנא, האם אני סובל ממאניה דיפרסיה/ציקלותימיה? ואם כן למה זה משנה אחר ואני מקבל טיפול תרופתי ונזעי חשמל? בתודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
20:48 | 05/12/2016 |
| יש הרבה התקדמות בתחום המניה דפרסיה. תמצא גם באתר חומר חדש
אני מציע שתשוחח עם הרופא המטפל ואנטי אבדוק זאת במקורותי,
כל מקרה לגופו
אם הטיפול עוזר לך לך עליו אם לא לך לרופא אחר.
|
|
|
|
|
|
|
|
11:15 | 10/11/2016 |
אני מתמודדת בת 32 מוכרת בביטוח לאומי 60 אחוז נכות, לא אלימה כלפי אחרים או עצמי, נוטלת כדורים. הפסיכיאטרית חושבת שלא אוכל לעמוד בתנאי ההוסטל אבל לא הצלחתי להבין מפנייה אליה ולגורמים שמעליה מהם אותם כללים.
רציתי לשאול, מעבר ללא להיות אלימה ולא לסכן, ולקחת כדורים, אילו עוד חוקים וחובות יש לדיירים בהוסטל? מרגישה שאם אדע אותם אוכל להיערך בהתאם אפילו בטווח של כמה שנים מראש.
אודה על תשובתכם |
|
|
|
|
|
|
|
15:22 | 17/11/2016 |
|
שלום רב תודה ששאלת להלן הערותי:
* כדי להגיע כל שירות שמשרד הבריאות נותן: דיור, פנאי, תעסוקה, טיפול שיניים יש צורך לקבל אישור סל שיקום
שניתן להוציאו אצל המטפל שלך.
* לאחר אישור סל שיקום לדיור ניתן לבדוק לאיזה רמת את יכולה להתקבל. הרמות נעות מדיור מוגן שבו העצמאות גבוהה יותר לדיור מוגן יותר ברמות הוסטל כוללני עם צרכים מיוחדים מתוגבר ומשולב.
* ניתן למצוא את המסגרות באתרי משרד הבריאות ובפורטל.
* מחיוביות של המתמודדת תלויות ברמת בתפקוד שלו בדרך כלל מדובר בסדר יום קימה התארגנות יציאה לתעסוקה חזרה ופעילות פנאי בהוסטל או מחוצה לו.
המחויבות היא: הישמעות לצוות המסגרת, עמידה בתורנויות, יכולת ניידות והכרת הסביבה, שימוש בכסף ברמה בסיסית ולקיחת תרופות בצורה עצמאית ( תלוי ברמת התפקוד שלך וההוסטל שאליו תגיעי.
כדי שנוכל לקדם את הנושא, תבקשי סל שיקום ולפי ההמלצות נוכל להתקדם למסגרת שמתאימה לך.
בטוחני שתמצאי מסגרת הולמת לרמתך ותתקדמי במסלול שיקום מותאם.
בהצלחה.
אם תהיה בעיה פני אלינו חזרה
אמיר
|
|
|
|
|
|
|
|
13:36 | 13/03/2016 |
| שלום רב,
הייתי שמח לשמוע אם למישהו יש המלצה על ד"ר אילן טל מניסיון אישי או ששמע עליו..
אישתי רוצה לתאם לי פגישה איתו ואני לא מכיר ואשמח לשמוע אם למישהו יש המצלה בעניין במקרה..
תודה |
|
|
|
|
|
|
|
12:50 | 12/08/2016 |
| מהיכן ד"ר טל אילן?
אבדוק בענין ואשאיר הודעה בפורום
בברכה
|
|
|
|
|
|
|
|
12:33 | 27/05/2016 |
ראיתי פסיכאטרית בשם רינה קופר שנתנה לי תרופה שהתבררה כלא מתאימה לי, שניסיתי לדבר איתה טענה לי שאני לבסדר לא רגוע ועצבני ולכן לא מדברת איתי.
היא לא מקשיבה ולא עוזרת איז רופאה היא. ניסיתי ללכת לאחות בקופה שתראה מה קורה איתי. הד"ר הזאת קופר אמרת לאחות לא רוצה לראות אותי כי לא מדבר יפה. שקרנית.
זה לא בסדר, מה.לא מבינה
|
|
|
|
|
|
|
|
18:20 | 23/06/2016 |
| לא יודע איזה תרופה נתנה ואיזה טעות הייתה.
ניתן לפנות עם הפרטים לנציב תלונות הציבור במשרד הבריאות ולתת לו מידע על כך. אני מצפה להבין מהיכן הידע בטעות ולמה אתה קורא לה מנגלה. בנוסף תמיד ניתן לבקש החלפת רופא מטפל מאחר והאימון בין הרופא והמטופל חשוב ביותר להליך השיקום. מאחל לך בריאות ההצלחה בחיים
|
|
|
|
|
|
|
|
23:52 | 17/08/2015 |
|
סמדר אובחנה כגבולית עם הפרעות אישיות. סמדר ילדה טובה בבית אינה מהווה בעיה. היא קיבלה סל שיקום. לסמדר בית ספר מעולה בשכונת מגוריה עד גיל 21 לצערי היא לוחצת לעבור לדירה או לעזוב את הבית כמו אחותה התאומה שיצאה לשירות לאומי. בשכונה מסתובבים דמויות מפוקפקות. האם להוציא אותה לדירה מתאימה או להוסטל כגיל כה צעיר?
המשך שהותה בשכונה ובביית ללא מסגרת עשויה לגרום לה לסיכון לדעתי
אני מאוד מתלבט מה לעשות בכל כיוון יש צדדים חיוביים ושליליים.
|
|
|
|
|
|
|
|
23:11 | 25/07/2015 |
| תהילה בת 42 עם עבר פסיכיאטרי ארוך ומוגדרת כסכיזופרנית.
תהילה נמצאת בהוסטל כבר 8 שנים. תהילה התקדמה יפה ומעומדת לעבור לדירת מגורים עם בנות בעלות אופי עצמאי יותר.
למרות השיחות עמה על הצורך לעבור למסגרת מתאימה לה יותר היא מסרבת.
לטענתה תהילה אומרת טוב לי בהוסטל יש לי כאן חברות ועברתי הרבה מסגרות עד שאני מרגישה כאן נוח.
כיצד להגיב?
|
|
|
|
|
|
|
|
18:24 | 29/07/2015 |
אליטוב שלום
סרבנות טיפול מוכרת היטב בספרות הפסיכולוגית והרפואית של בריאות הנפש. לא קיבלתי הרבה מידע מהשאלה על מצבה של תהילה.
יתכן שמקור לסרבנותה של תהילה נובע מחשש לשינויים, נוחות, חברות, עצלנות (בדירה צריך לעבוד קשה יותר).
ישנם מספר דרכים להתמודד עם הסרבנות כפי אתה קורא לה.
הראשונה: להבין מה מקור הסרבנות למצוא גורם משמעותי בחיי תהילה שמסכים על המעבר לדירה אחרת ויחד תדברו על כך
השניה : לחפש חברה משותפת משמעותית ויחד לעבור
השלישית:ליצור מנופי שינוי כגון, ניסיון פרסים וכוו לעבור בהדרגה
הרביעית אם מתעקשת לגמרי ולא רוצה לעבור להניח ה רק לוודא רישום בתיק הדייר ולדווח לפיקוח על הנסיבות המחיר שישולם אם נעבירה בכוח.
בהצלחה
|
|
|
|
|
|
|
|
18:57 | 19/01/2015 |
| שלום לך אחי בן 42 גר עם אמא. אמא אמורה לנסוע לחו"ל לחודשיים ורוצה שאשמור על אחי.
אני עובדת כרופאה פנימית עם משמרות בבית חולים במרכז. יש לי 3 ילדים קטנים ובעלי עובד כעובד היי טק בכיר.
מערכת היחסים בנינו סבירה. אחי עובד במפעל מסודר ומסיים כל יום ב1600 את העובדה
מה לעשות?
|
|
|
|
|
|
|
|
13:11 | 19/07/2015 |
| שלום רב
אם הנושא עדיין לא עבר פני לקופה המטפלת באחיך.
יש כיום הרבה מודעות לתחום כולל טיפול תרופתי נפשי שיחות ואחרים.
הבנתי שלבסוף האמא לא טסה לחו"ל והמצב מעט התייצב.
אם יש ירידה בתפקוד כדאי לפנות לרופא מקצועי מטפל ואולי לחשוב על סל שיקום באמצעות הפסיכיאטר המחוזי
אם יש לך עוד קשיים נשמח לעזור
|
|
|
|
|
|
|
|
08:35 | 16/06/2015 |
| בני דוד בן 26 מקבל קיצבת נכות בגין היותו חולה נפש. דוד היה בהוסטל חזר הביתה, הלך למפעל מוגן ולא התמיד כיום נמצא אצל הירקן השכונתי שלוש שעות ביום. הוא נהנה מדמי כיס שמקבל מהירקן " משכרת"( שאני מעביר לירקן שיתן לו). הוא שותה שם קפה מסתודד ומדבר עם הלקוחות. הירקן מתנהג אליו בצורה סבירה. מדי פעם מסדר סחורה שמגיעה. לאחרונה ירד בתפקודו התחיל להגיע באיחור לעבודה מאוד עייף וממלמל לעצמו ללא תכלית. לדבריו הפסיק לקחת תרופות בטענה שהוא בריא.
קבעתי תור לרופא פסיכיאטרי הוא מסרב לבוא איתי. פעמיים נדחה התור. שוחחתי עם הרופא המטפל ולטענתו לא יוכל לעשות ביקורי בית ולא יעזור אם מסרב לקחת תרופות.
מה לעשות?
|
|
|
|
|
|
|
|
12:35 | 19/07/2015 |
| קראתי בעיון את האירוע. בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש אני מציע לפנות לקופת החולים בה דוד מבוטח. ניתן אולי להזמין ביקור בית על ידי פסיכיאטר שיקבע רמת סיכון. לתכנן תוכנית טיפול בהתאם. יש לערב את הפסיכיאטר המחוזי לקדם סל שיקום מחודש כדי למנוע התדרדרות.
בהצלחה
|
|
|
|
|
|
|
|
04:41 | 12/06/2014 |
| דני דייר בדיור מוגן באיזור אשדוד. לדני עבר עשיר של תחלואה כפולה סכיזופרניה והתמכרות לסמים. מאז ששוהה בדירה מעל שנה וחצי דני מתפקד היטב, עובד בשליחויות ונקי מזה 4 שנים. המדריכה פנתה אלייך וסיפרה שדני סיפר לה שפגש "חבר" בעיר. החבר הוא אדם שגרר אותו לסמים בעבר. דני מרגיש מספיק חזק לבקר ולא להגרר. בשיחה עם דני הוא ביקש אישור לבקר אצל החבר. אני כמנהלת הוסטל מתלבטת כיצד לנהוג. אשמח לקבל חוות דעתך |
|
|
|
|
|
|
|
02:00 | 20/07/2014 |
| שלום ענת
ברמת נהול הסיכון הייתי פועל במספר מישורים
1. הייתי מזמנת את דני לשיחה על הקשר בינו בן ה"חבר"
2. במידה ומתעקשל בקר הייתי עורכת יחד עם דני ביקור בית בדירת החבר ובודקת את דינמיקה בניהם מה קורה איך החבר חי ומה עושה האם נקי?
3. אם אני חשה כי יש סיכון בהמשך הקשר הייתי משוחחת על כך עם דני מנסה לשקף את המצב ולהפסיק הקשר
4. אם אני חשה שהבחור עובד מתפקד חי בצורה נורמטיבית הייתי שולחת את דני עם מדריכה לביקור עוד פעם
פעמיים ואז מגדירה את המשך הביקורים.
5. הייתי גם עוקבת אחרי דני ומבררת איתו איך היו הביקורים ומה קרה
בצורה כזו אני מצליחה לרצות את דני מחד ולנהל סיכון מחושב בקשר איתו מאידך
מקוה שעניתי לך ואשמח לשמוע מה קרה בהמשך עם דני
אמיר
|
|
|
|
|
|
|
|
04:36 | 12/06/2014 |
| דני דייר בדירה עם תחלואה כפולה. דני בן 36 נגמל מסמים ונקי מזה 5 שנים ועובד בחוץ. דני שוהה בהוסטל אחרי אישפוז ארוך ומאסר. ההשתלבות בהוסטל הייתה טובה ומפתיעה לטובה. במסגרת העבודה שלו בשליחויות סיפר למדריכה שנפגש עם "חבר " ותיק שבעברו גרר אותו לסמים. החבר הציע לו לבוא לבקרו בביתו הוא מעונין לבקר. אני כמנהלת הדיור המוגן כיצד עלי להגיב? |
|
|
|
|
|
|
|
22:15 | 15/06/2014 |
| הנושא מורכב מחד צריך לכבד את צרכיו של המשוקם מאידך יש חשש שיחזור למצבו הקודם.
למנהלת הדיור שלום
הייתי פועל כאן שני מישורים:
להבין עד כמה זה חשוב לו לבקרו ולשקף לו את המציאות של אז והיום
הייתי מבקש שיבקר את החבר עם מדריך בפעם הראשונה לפרק זמן קצוב ולנתח לאחריו את המציאות של החבר
לשוחח עם דני על מה שהיה בביקור ויחד לחשוב כיצד להגיב.
במידה ויהיו עוד ביקורים יהיה צורך לשקול את הביקור בליווי מדריך.
אם הקשר יוצר קושי ויש סיבתיות ברורה בין הביקור והתדרדרות המצב יש למנוע המשך הקשר.
רשם אסף
|
|
|
|
|
|
|
|
18:42 | 27/05/2015 |
| אני בארץ ישראל 12 שנים בן 37. שרתתי במילואים במבצע צוק איתן כנהג שופלדוזר גדול.
יש לי חברה ואני עובד כנהג משאית בחברה מסודרת.
לאחרונה אימי חולה בארצות הברית ומתחילה להזדקן.
שבוע שעבר החלו כל מייני חלומות מחשבות והסיפור של רפיח ברצועה חוזר ( נהרג חייל ליד השופלדוזר שנהגתי בו).
פעם אחת באמצע נסיעה אף עלו בי מחשבות של התאבדות באמצע ירידות של ים המלח.
עד עכשיו הכל היה בסדר
אני נוהג משאית גדולה ויש לי חוסר בשעות שינה.
האם אני בחרדה או בדכאון או סתם יעבור לי?
החברה שלי אומרת תעזוב זה סתם יעבור לבד אתה לחוץ מעודף עבודה ושעות על ההגא.
|
|
|
|
|
|
|
|
18:50 | 27/05/2015 |
| שלום אדי
התגובות שלך למציאות שנוצרה הם לדעתי לפי התיאור שלך אילו הם כנראההתקפי חרדה מלווים בפוסט טראומה על רקע המלחמה.
אני מציע לא להשאיר את הנושא כך: תיפנה לרופא המשפחה שיפנה אותך לפסיכולוג או פסיכיאטר ויתכן שטיפול תרופתי קצר עם שיחות עשוי להחזיר את המצב לקדמותו |
|
|
|
|
|
|
|
16:20 | 30/03/2015 |
| יש לי בן בן 47 בהוסטל בתל אביב כבר 8 שנים. פעמיים אושפז בבית החולים אברבנאל. לאחרונה הודיע לי שרוצה לעזוב את ההוסטל. לדבריו, נמאס לו חבריו הטובים עברו לדירות והוא נשאר בהוסטל ולא מתקדם לכלום.
שוחחתי עם מנהל ההוסטל ולא קיבלתי תגובות מספקות( זה מה שמתאים לו וזהו). קראתי על אדם ניפגע נפש שעזב את ההוסטל והגיע לים המלח ולבסוף טבע והמשפחה מאוד כועסת.
אני מאוד מוטרד מה לעשות?
להחזיר אותו לביתי לא אוכל אני נשוי פעם שניה לאשה ואני בן 78
להשאיר אותו בהוסטל הואנ לא רוצה להשאר
להעביר אותו להוסטל אחר יש בעיה לא בטוח שירצה.
יש לי תחושה שמנהל ההוסטל אינו מבין לעומק את הקשי וחושב שמה שיקרה הוא שיהיה.
אני מכיר את בני וחושש מההתפתחויות שיקרו.
|
|
|
|
|
|
|
|
09:04 | 06/04/2015 |
| המעבר למגורים בדירה דורש מידת עצמאות גבוהה יותר מאשר בהוסטל.
אם אני היייתי במקומך הייתי קובע פגישה עם הצוות המלווה.
בפגישה הייתי בודק מה הצרכים של הבן שלך כיום?
האם הצורך לעבור לדירה הוא כי "כולם עברו" או שהצורך הוא חברתי בגלל שהחברים שלו כבר לא גרים איתו?
האם היו ניסיונות בעבר שהתגורר בדירה? איך זה היה?
מה מידת התפקוד שלו כיום?
מה המטרות השיקומיות שלו?
מה נעשה בעבר על מנת להשיג את המטרות השיקומיות?
אילו הצלחות / קשיים עלו במסגרת הניסיונות להשיג את המטרות?
מה היו הגורמים להצלחות / קשיים אלו?
האם ניתן להקיש מהצלחות בתחום אחד לתחום אחר?
האם ניתן למצוא דרכים יצירתיות להתגבר על הקשיים?
בסוף להציב מטרות ברורות עם יעדים ברורים מדידים ובטווח זמן מוגדר.
לאחר תקופה שתקבע לעשות בדיקה נוספת של התוכנית החדשה.
חשוב לתת לבן שלך תקווה אבל לא להשלות אותו. |
|
|
|
|
|
|
|
08:21 | 19/02/2015 |
| שלום לכם
יש לי בן המתגורר בביתי ומוגדר כחולה נפש. הוא בן 34 עבר מסגרות שונות אישפוז תמפעל מוגן וכיום עובד לסירוגין אצל בעל מכולת בשכונתינו.
לאחרונה הכיר בחורה נחמדה צעירה ממנו ב7 שנים.
שאלתיו אם סיפר לה שהוא לוקח תרופות ? ענה לי בחוצפה מה שלא קרה מעולם זה לא ענינך אנחנו בחוד שהבא עוברים לגור יחד.
תמיד דיבר על רצונו לקיים יחסים עם בת זוג כמו כולם.
בעלי לא מתערב הוא עסוק בעניניו
נראה לי שמדובר במצב מסוכן ועלול לגרום להחרפה במחלה שלו
כיצד להגיב? להתקשר להורי הבחורה?
לשוחח איתה?
לדבר עם הבן? |
|
|
|
|
|
|
|
12:11 | 05/03/2015 |
שלום רב
הנושא שאת מעלה חשוב מאוד.
מצד אחר יש צורך לתת לבן עצמאות מצד שני לא לחשוף אותו לסיכונים מיותרים.
הנושא של מתן חבל למתמודד הוא נושא מענין ומרתק ומחייב הרבה חשיבה ויכולת ראיה מערכתית של המשפחה את הנושא.
יתכן וגם את צריכה לחשוב על המציאות שאת מעט כובלת את בנך.
הדרך להתמודד עם הנושא הוא במספר מישורים:
1. לשוחח עם הבן ולברר מי הבחורה מה עושה מה הרקע שלה ואיך היא רואה את הקשר איתו לדעתה*. לבדוק האם יש לו ראיה מציאותית לגבי מגורים עצמאיים עם בחורה( כלכלית זוגית פסיכולוגית וכו). כפי שהבנתי מהשיחה איתך מעולם לא היה עם אשה בחיים עצמאיים בחוץ
2. לשוחח עם הרופא המטפל ולספר לו הסיפור או לגורם מטפל שאיתו נמצא הבן בקשר.
3. להציע לבן אפשרות לבדיקה מחודשת של הנושא לעוד שלושה ארבעה חודשים ואז לראות כיצד הנושא מתקדם.
* אם יתברר שמדובר בבחורה נצלנית עם רקע מפופקק הבונה על הכסף שלו וחסרת כל ערכים יש לבדוק הנושא מחדש.
* אם יתברר שמדובר בבחורה טובה משפחה תומכת ורקע סביר ניתן לקדם את הנושא במשותף עם הצד השני לקראת ניסיון שיתכן ויצליח
יתכן וזה יצליח ותהיה לבן חוויה חיובית.
מציאות חדשה זו מחייבת איסוף מידע מעורבות הבעל בדיקות נוספות שעליהם דיברנו.
מצד אחד לא למהר ולחתוך מצד שני לחזק את הבן ותת לו אפשרות בחירה תוך הצגת כל המציאות שאותה אמור לחוות בעתיד.
בברכה
עינב
|
|
|
|
|
|
|
|
10:31 | 01/07/2014 |
| רז בן 34 נמצא בהוסטל מזה 4 שנים. רז השתלב במסגרת ועומד לעבור לדירה
לאחרונה חסך את כספי המשכורת ורוצה לטוס לחו"ל. מצבו אינו מאפשר לו לטוס |( זקוק לשיגרה תרופות והשגחה).
בשיחה עם ההורים הם לא מביעים הסכמה או התנגדות לנסיעה לחו"ל
מה עלי לעשות כמנהל ההוסטל?
לאפשר נסיעה או לא ? או אולי בתנאים מסוימים?
אשמח לקבל דעתכם
בברכה
אלעד053519
. |
|
|
|
|
|
|
|
20:17 | 09/07/2014 |
| אלעד שלום
לאחר קריאת המידע ששלחת להלן הערותי:
1. יש לדון עם רז על צרכיו וכיצד מעונין לטוס
2. יש לבדוק אפשרות לקבוצה מאורגנת עם מלווה
3. יש ידע ההורים ולבקש שאחד מהם או חבר יתלווה לטיול
אם לא ילך בצורה כז ו והטיול יהיה ללא בקרה יש להניא אותו מלטוס ולהסביר לו המשמעויות
מדובר באדם בוגר ולמרות הסיכון בטיסה זו אחריותו ( אין לו אפוטרופוס)
אם החליט לנסוע בכל אופן צוות להכין אותו במורה מסודרת עם תרופות לנסיעה והדרכה על המסלול
אבי
|
|
|
|
|
|
|