עשרות שנים של מחקר וטיפול בילדים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD ) הביאו את הנוירולוג האמריקאי ריצ'רד סול לכתוב את ספרו ADHA does not exist (הפרעת קשב וריכוז אינה קיימת).
בספרו, שעורר סערה, מסביר סול כי מדובר למעשה באוסף של סימפטומים (בריאותיים ואחרים) שהתגלגלו בטעות לאבחנה אחת , אותה יש למחוק לדבריו מה-DSM ( ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי).
"אנשים מאבחנים את עצמם כסובלים מהפרעת קשב וריכוז רק כי היא נמצאת בכל מקום" כותב סול – "קולגות רבות שלי רושמים מרשמים לרטלין לאחר בדיקה מאוד שטחית של מספר שאלות קצרות" וכך לדבריו הגענו למצב בו אחד מכל תשעה ילדים בארה"ב מאובחן כלוקה בהפרעה ושני שליש מהמאובחנים מטופלים בתרופות.
הבעיה עם ההגדרות של הפרעות קשב וריכוז, טוען ד"ר סול, היא שבניגוד מוחלט לכל מחלה אחרת הן לא מתייחסות למחלה עצמה או לגורמיה אלא לתסמינים שלה.
"אילו היינו מגדירים התקף לב על ידי כאבים בחזה שאדם חש בעודו עובר התקף כזה, אזי התרופה המתאימה תהיה משככי כאב, ולא טיפולים שבאמת משקמים ומתקנים את הבעיה בלב", הוא מסביר. באותו אופן גודש באף יכול להיות תסמין של הצטננות, אלרגיה או מצבים רבים נוספים, אך אף נוזל איננו אבחנה"
לדבריו קיימות שתי השלכות בעייתיות מרכזיות לאבחון שגוי. האחת - מתן טיפול תרופתי מיותר, על כל הסיכונים הנובעים מתופעות הלוואי של התרופות והשנייה, חמורה לא פחות – הזנחת הבעיה האמיתית הגורמת לתסמיני הפרעות הקשב.
סול מציג בספרו דוגמאות רבות לאבחנות שגויות של "הפרעות קשב וריכוז" כגון - ילדה שהפריעה בכתה כי סבלה מקוצר ראיה ולא הצליחה לקרוא מהלוח; ילדים שסובלים מהפרעות שינה(כתוצאה מאסתמה, סינוסיטיס, שקדים מוגדלים ועוד) ולפיכך מתקשים להתרכז בלימודים, לקות שמיעה, חוסר בברזל, לקויות למידה (דיסלקציה, דיסגרפיה), מחוננות, אלרגיות ורגישויות ועוד. לפעמים הוא טוען מדובר בחוסר התאמה מנטלית בין הילד למערכת החינוך או פשוט בסטודנט שנאבק למצוא עניין בשיעור או ילדה שמפריעה קצת יותר מדי למורה.
מנגד פסיכולוגים, נוירולוגים ופסיכיאטרים רבים מכירים באבחנה כהפרעה אשר בבסיסה פגיעה בפונקציה הניהולית במרכז האונה הקדמית במוח. מדובר בפונקציה מרכזית בעלת תפקיד חיוני בוויסות ההתארגנות המעשית והרגשית: מיקוד ופיצול קשב, אבחנה בין עיקר וטפל, תכנון וארגון, קביעת סדר עדיפויות, ניהול רגשות, יכולת לשאת תסכול ועוד.
לשיטתם הפרעה כזו פוגעת ביכולתו של הפרט להתארגן ולווסת את צרכיו על פי דרישות החיים, לרכוש הרגלים ונורמות התנהגותיות ולהתפתח בצורה תקינה מבחינה רגשית ונפשית.
מכל מקום, בזמן שניטש הויכוח בין החוקרים והרופאים מומלץ להורים בחום לשלול את כל הסיבות האחרות לתסמינים של הפרעת קשב וריכוז טרם קבלת האבחנה.
דפנה ממן מאבחנת דידקטית ועו"ס מתמחה בטיפול בנוער, עוסקת בהוראה מתקנת ובליווי וטיפול רגשי בבעיות למידה.
למקור המאמר באתר Articles